1. בחיי כל היקר לי שכל מילה בשרשור הבא אמת לאמיתה - הסיפור שלי עם אדם נוימן:
אדם ואני התחלנו שנינו את השירות הצבאי ביחד בקורס חובלים, ולפחות אז קורס חובלים התחיל בטירונות בבסיס אדם.
אדם נוימן היה הכי גבוה בפלוגה (אולי תיקו עם בובר? לא ממש זוכר) ואני הכי נמוך->
1. יש לי ביקורת אחת על התחקיר - המעולה - של המקור על דן אריאלי. הם ערבבו קצת שלוש טענות כלפי המחקרים של אריאלי:
1. הם לא משתחזרים, כלומר כשחוקרים אחרים מנסים משהו דומה, התוצאות לא דומות.
2. הוא רשלן. מאד מאד רשלן.
3. משהו פשוט אפל - רמאות ברמה בלתי נתפסת.
אז קצת סדר -->
5. ובזכות הזיכרון הזה, ולא משנה כמה ספרים או מאמרים ייכתבו, וכמה סדרות יעשו בנטפליקס, אני נשאר, תמיד, בטים אדם נוימן. ואם מישהו היה נותן לי אז חופשי הייתי שם אלפייה במיזם החדש שלו.
10. תראו, זה לא נעים לראות התרסקות כזו, והתלבטתי אם ואיך להתייחס. למה לבעוט במי שכבר נפל. אבל אריאלי הוא איש עשיר מאד, מקושר מאד, ובאופן כללי אימפרית ייעוץ, תקשורת, ולאחרונה השקעות. אם יש סיבות טובות, ויש סיבות אחושרמוטה טובות, לחשוש שיש פה בעיות אתיות רציניות - צריך לדבר על זה.
1. מחשבה כלכלית לא לגמרי אפויה בעקבות ביקור עם הילדה בדיסנילנד:
דיסנילנד זה המפעל האנושי המתוקתק ביותר שראיתי בימי חיי. עזבו את התפוצצות הכישרון והיצירתיות במתקנים (שהיו כולם תקינים!) - לא חושב שראיתי פרח אחד נבול ויש שם מליוני פרחים מפוזרים באינסוף ערוגות. אחד לא ראיתי! ->
1. התפתחות נוספת בפרשה הלא נגמרת של הזיופים - לכאורה - של דן אריאלי.
אל תשאלו את זה בתגובות כי אין לי מושג איך ייתכן - איך לעזאזל ייתכן! - שאוניברסיטת דיוק, בה אריאלי הוא חבר סגל, מתמידה בשתיקתה. מילה על ההתפתחות החדשה ותזכורת על מה ומי מדובר -
Another shoe just dropped in the ongoing Dan Ariely scandal: JMR, a top 4 marketing journal, has issued a formal “Expression of Concern” for Mazar, Amir, & Ariely (2008), the infamous Ten Commandments study
🧵
4. ובעוד כולנו חצי מחרחרים מחוסר אוויר, וחצי כובשים צחקוקים כי פלוצים, בכל מצב ובכל גיל, הם תמיד נושא קומי, אדם נוימן צעד צעד קטן קדימה, ובראש מורם אמר "מצטער המפקד הסמל. זה הייתי אני".
מעולם, לפני או אחרי, לא נתקלתי באומץ כזה, מנהיגות טבעית, לא מתאמצת אבל מעוררת השראה->
9. להמציא ניסוי שלא באמת קרה זה... מה אומר לכם... זה ליגה. זה לא פי-האקינג, ולא לשנות איזה תא או שניים או חמישה באקסל. זה באמת ליגה. דבר ברמה הזו, קשה להאמין שהוא החלקה חד פעמית. מה שהתפוצץ שנה שעברה מתחיל להיראות לי כמו היבריס שלי מי שלמד שהוא יכול לעשות מה שבא לו ולא יתפסו אותו
אין לי מילים. אין. הלסת נשמטת.
הזיוף הזה כל כך נועז, כל כך קל לתפיסה, שפשוט... זה לא להאמין כמה ביטחון צריך חוקר בכך שלא יכול לקרות לו כלום כדי לעשות דבר כזה.
דמות אקדמית סופר בכירה. שותפה למחקר של אריאלי (ולהבנתי הייתה אצלו בפוסט דוק).
3. שבאכזריות אין קץ גזלה את מעט החמצן שריאותינו עוד הצליחו לשאוף. ותוך דקה ורבע, עוד בטרם התאוששנו, עוד אחת!
זה היה כל כך קיצוני, שהמפקד הסמל החליט לבחור ברגע הזה כדי לשבור דיסטנס, עצר את ההתקדמות, ובקול רוטן סינן: "מישהו פה מנסה להרוג אותי, או מה?"->
8. אם ניסוי התרחש-קל להוכיח את זה. לקראת תכנית בפריים טיים עם האשמות סופר חמורות, אימפריית ייעוץ ותקשורת כמו אריאלי, שסביר שמגלגלת מליוני דולרים, מן הסתם תקדיש לא מעט משאבים למצוא ראיות לקיום הניסוי. זה שהכי טוב שהם מצאו זה פרופ' ב UCLA שמכחישה... חברים, הניסוי הזה לא התרחש.
2. בקיצור, שבוע מקרי, חמישי בערב, מסע. מסע בטירונות זה סיפור מאתגר פיזית ומנטלית, וכמובן - סיפור מג'ויף לפני ולפנים. זעה, אבק, דמעות, הכל.
כשלפתע, דרך ענן הג'יפה, עלה באפנו ריחה של נפיחה רעילה שברעילות מהסוג שרק חדר אוכל צבאי יכול לייצר->
6. אבל מה שבאמת לא עוזב אותי מהמקור, וההישג המדהים של התכנית, הוא הניסוי שלא קרה, ואין לי ממש ספקות בנושא. לאריאלי היו חודשים ארוכים לספק שבב ראיה לכך שהניסוי על "עשרת הדיברות" - מתוך המאמר הכי מצוטט שלו! - אכן התרחש, אבל שום שבב לא נמצא. להיפך.
"דברים שרואים מכאן" זו מגה-קלישאה פוליטית. אבל זה באמת מעניין אותי, ולא כהתרסה - למה הממשלה הנוכחית לא מצליחה לפעול ביותר יעילות נגד הקורונה? בנט כתב ספר, לפיד לא הפסיק להסביר. מה עוצר אותם עכשיו? זו לא איזו חקיקה אידיאולוגית עמוקה מול קבוצות לחץ מיוחדות. מה עוצר אותם?
לשמואל אברמזון יש את הקרדנשיילס האקדמי, ניסיון רלוונטי עשיר מאד, הוא כלכלן מעולה, ואולי האדם ההגון ביותר שאני מכיר. אני מאתגר את כל הטוויטר כאן למצוא בנאדם אחד, שיש לו מילה אחת רעה להגיד עליו. מינוי שאין ראוי ממנו.
השטויות של "היה פעם בקהלת" אפילו יותר מטופשות כאן מאשר בדרך כלל.
7. אריאלי טוען שמישהי מ UCLA הריצה את הניסוי בשבילם, אבל היא עצמה מכחישה. מה?!
עכשיו, תראו. אמנם עברו 15 שנה - אבל ניסוי עם מעל 200 נבדקים זה אופרציה רצינית. יש עוזרי מחקר, יש כסף, יש אימיילים, יש קבלות, יש שיחות עם עמיתים בזמן אמיתי. אין מצב שלא זוכרים ברמה של להכחיש שזה קרה.
אוקיי, מה?! איך לא הכרתי את הפודקאסט הזה עד עכשיו? הוא ממש, אבל ממש, מצוין. מעניין, מספר סיפור חזק וטוב, ניכר שנעשה תחקיר מאוווד מקיף, והוא לגמרי 100 בכל ההסברים הכלכליים, (כולל המון דיוקים קטנים שרוב המאזינים לא ישימו לב אליהם). מומלץ בחום רב. באמת.
4. היסטוגרמה של כמה כל נהג נסע. נו פאקינג באמת. יש מספר כמעט זהה של נהגים בכל תחום מיילים. כלומר כמעט בדיוק אותו מספר נהגים נסעו 1,000 או 2,000 או 50,000 מייל. וכמה נסעו 50,001 או יותר? אפס.
למותר לציין-ברור שאלו נתונים מומצאים. לפספס את זה... איך לומר.. רשלנות זו מילה חלשה מדי.
5. אגב, בושה וחרפה, אבל ממש בושה וחרפה, שהשופטים בכתב העת לא ביקשו שום מינימום של סטטיסטיקות תיאוריות, שהיו מובילות מיד לגילוי שמדובר בנתונים מזויפים. זה זיוף ממש ממש ממש... נקרא לזה, נועז. אבל נניח את זה בצד.
גזרתי על עצמי שתיקת צוויצר, מה שלא היה קשה כי באמת שנגמרו לי המילים. אבל משום מה, דווקא הצוויץ הזה הצליח לשבור עבורי כל שיא הזייה בעולם ההזוי לחלוטין שאנחנו חיים בו.
Last night, I asserted that this report indicated that babies were beheaded. This was an overstatement. I should have said that the report established that babies were found headless, a fact that lends plausibility to claims of beheading, but which does not prove them.
המתנה שלא מפסיקה לתת. מי התסריטאי סוג ז' שכתב את התסריט הזה?!
לפני כעשור, דן אריאלי קיבל מענק של 200K$ מה NIH כדי לחקור-איי שיט יו נוט-זיוף נתונים במחקרים. את המאמר שיצא מהמענק הזה, וגם בזה איי שיט יו נוט, הוא פרסם יחד עם, בוודאי ניחשתם, פרנססקה ג'ינו.
How meta of Dan Ariely: In 2012 he received a $200,000 NIH grant to study scientific research fraud. And published a resulting paper with none other than fellow fraudster Francesca Gino, finding that research fraud was largely done to benefit others...
אני שמרן קטן מאד, וגם אלארמיסט אקלים (פלוס מינוס), אבל אם זה אמיתי, זו פשוט שערוריה. מעבר לשטחיות הקשקשנית, אני מזכיר - שמרנים/ימנים באקדמיה הם זן על סף הכחדה. דאחקות כאלו של מרצים לא עוזרות. ולו בגלל זה הן צריכות לקבל לפחות את היחס המוסדי - המחמיר -של דאחקות מיזוגניות על נשים.
שוחחתי עם "חוקרים בקהלת" כמה פעמים. בין השאר על קלסיפקציה של מוצרים בנתוני סחר וההטיות שהיא יוצרת, ועל יישום של משואת גרביטציה לבחינת השפעות של מדיניות על סחר בינ"ל בישראל. הם היו מקצועיים לעילא והמחקרים היו בקלות ברמת תזה ל MA. הם ימין על מלא, אבל הרמה המקצועית גבוהה. חלאס עם זה
(1) אני הולך להפר שני נדרים שלי:
1. להכניס את הראש לריב טוויטר
2. להגן על פורום קהלת
אז - שני ניירות מדיניות של אורי כץ, אחד על עודף רכישת השכלה פורמלית ושני על פערים בבריאות, זכו לביקורת מזלזלת. קראתי את שני ניירות המדיניות ואת הביקורות. הביקורת לא מוצדקת -->
2. אם זה רק היה כשלים בשחזור, אז אין מה לראות. כלומר - יש תופעה חשובה ומטרידה מאד בענפים מסוימים בפסיכולוגיה: ניסויים לא משתחזרים. הסיבות רבות ומגוונות, המסקנות גם. אבל אין פה חומר לתכנית תחקירים טלויזיונית, ואין פה הטלת דופי מיוחדת באריאלי. 2 ו 3 קצת יותר מענינות.
1/
טוף, הגיע הזמן להסיר את הכפפות ולדבר על נושא נפיץ באמת שמשגע אותי כבר הרבה זמן - הציבור הישראלי, אולי באשמת פוליטיקאים פופוליסטיים, לא מבין את הקונספט של רגרסיה לממוצע! אז בואו נעשה קצת סדר -
3 רשלנות... צ'מעו, יש רשלן, ויש רשלן, ואריאלי גולש די רחוק במורד ה"רשלן". זוכרים את המחקר שהתפוצץ שבו ידוע בודאות שנתונים זויפו, והשאלה שנותרה היא האם אריאלי זייף או התרשל? אז הנתונים המדוברים היו של נסועה: כמה מייל נסע כל נהג במדגם. בציוץ הבא מתואר בערך הנתון הבסיסי ביותר שיש:
2. בתחקיר המעולה של המקור (
@itayr2
) נחשף בין השאר, לדעתי מעבר לספק סביר, שהמאמר המצוטט ביותר של דן אריאלי אי פעם מבוסס על ניסוי שכלל לא התרחש. לא מדובר על שינוי של שלושה או חמישה מספרים כדי לתמוך בהשערת המחקר - מדובר בלהמציא לחלוטין ניסוי שכלל לא התרחש!
@OriKatz3
כיום, לא יודע להגיד. תלוי למה קוראים "צד פוליטי".
אבל בשם אסף בגיל תיכון - עקרונית ובאופן עקבי אימצתי כל עמדה שמישהי שאני מעוניין בה תמכה בה.
1. הגרף הזה (והנוספים בשרשור) מקבל המון תשומת לב, אז יאללה נייבא אותו ל#פידכלכלה העברי.
רקע קצר - איך מודדים פריון לאשה? כשאומרים שהפריון ירד מ(נניח) 3.2 ילדים ל1.8 ילדים - מה המספרים האלו אומרים? מסתבר, שזה ממש חשוב לדייק כאן, כי ->
Was curious about fertility demographics people have been discussing, so pulled some data myself this morning.
Even though I knew it, striking how much of the childbirth change is from age 15-25.
אחד הכללים שתופסים הכי הרבה פעמים בעתונות כלכלית:
מי שמסביר דברים בצורה פשוטה ונהירה באמת מבין על מה מדובר. מי שזורק לאוויר מליונתלפים מילות ז'רגון מקצועי בדרך כלל (לא תמיד, אבל בדרך כלל) מנסה להסתיר את זה שהוא לא מבין על מה הוא מדבר.
עידן מבין.
2. הפרחים הם כמובן רק דוגמה - רמת התקתוק של המקום בלתי סבירה בעליל. אין קו איפור אחד מרוח על אף מרי פופינס. הכל פיקס. לא נתפס.
אז אחרי שחזרנו מהחופשה, חשבתי על הקשר של זה ליוקר המחיה בישראל. ההימור שלי הוא שיוקר המחיה בישראל הוא בעיקר סיפור של עלויות גבוהות, ולא של מארק-אפ גבוה->
@assafzim
@the7i
עוד ליצן שמאלני שחושב שהוא מבין בכלכלה ומחלק ציונים לכל העולם ואישתו באתר שה״עורך״ שלו הפר סודיות רפואית של קטינות. אפס הבנה, 100 אחוז שרלטנות.
1. עליית מחיר שמן הזית מציפה דיון חצי-קלאסי בשאלה הבאה:
האם פתיחה לסחר בינ"ל עלולה להוביל לתנודתיות גוברת במחירים? האם זה רע, ועד כמה?
ניסיון לעשות קצת סדר בטיעונים:
9. אני מסכים לחלוטין שיש פה צביעות, ושטחיות מחשבתית (לפחות) מדאיגה שנמשכת (לפחות) מאז ה 7.10. כן, מי שממשטר מיקרואגרסיות של סטודנטים, ראוי שישתמש בשפה יותר נוקשה כשהוא נשאל על פאקינג קריאות לג'נוסייד. כל המוסדות האלו זקוקים לחשבון נפש נוקב.
[1] איך אני - שאינני מומחה - חושב על שכר המינימום, וכבונוס - איך אני חושב על ה*דיון* על שכר המינימום. שרשור ארוך מדי שנועד בעיקר לפרוק עצבים ולהבטיח שלא אצטרך לכתוב שוב על הנושא!
7. כל העולם ואשתו מדברים על זה. זה היה בטלויזיה, ברדיו, במאמר בניו-יורקר, ואיפה לא. הראיות, אם לא הייתי ברור מספיק, מאד מאד מאד חזקות. האם הייתה חקירה בדיוק? האם היא הסתיימה? מה מסקנותיה? אם אריאלי יצא זכאי, איך מסבירים את כל הראיות נגדו?
השתיקה של דיוק בלתי נתפסת, ובלתי נסלחת.
מה אני מפספס? איך זה ששני עיתונים מודיעים באותו יום על אותה עליית מחיר, וזה סבבה עם רשות התחרות? זה כל כך משונה שאני די משוכנע שאני מפספס משהו. אבל מה?
ראיתי אצל
@the7i
3. כלומר- דברים יקרים לא רק בגלל שרמת התחרות בישראל חריגה לרעה (תמיד ובכל מקום אפשר לשפר), אלא בגלל שבאמת יקר לייצר ולמכור דברים בישראל.
אז בעקבות דיסנילנד-אולי זה סוג הכישורים שנדירים מדי בישראל: היכולת לנהל בתיקתוק של שעון שוויצרי, מהסופר השכונתי עד לשירות הלקוחות של סלקום->
הטייק שלי על מבחן הרורשאך שהוא הסרטון הזה:
אני חושב שללקוחות יש בראש, במודע או לא במודע, משהו בסגנון עיקרון ההכבדה של זהבי: אם הוא כזה פסיכי ועדיין מתקיים כעסק, הפסטה שלו חייבת להיות בת זונה.
שיש המון אגדות מופרכות בכלכלה, והכלכלנים - תמימים, טפשים, אידיאולוגיים קנאים, ובאופן כללי בעלי בגרות אינטלקטואלית של ילד בן חמש - פשוט אף פעם לא חושבים לרגע ברצינות ובביקורתיות על התחום שלהם.
4. זה לא שאין אנשים כאלה בארץ. בואו-דיסנילנד סבבה, אבל מפעל ייצור צ'יפים של אינטל לא פחות מתוקתק. אבל יש מעט אנשים עם היכולת הזו, והמעט הזה, ובכן, מנהל מפעלי צ'יפים.
יש כישורים אחרים, והם (כך נראה) פיקס לסטארטאפים. אבל אולי ניהול מהודק זה לא הפורטה בארץ, וזה יכול להתבטא במחירים.
5. מה שלא נתתי לו מספיק משקל, וזו טעות שלי, זו עצם ההחלטה לתת את התשובה העורך-דינית. הן לא הג'נרל קאונסל של המוסדות שלהן, הן המנהיגות. והן היו צריכות לענות:
"קשה לי לחשוב על התבטאות חמורה יותר, שעומדת בצורה מובהקת יותר בניגוד לכל מה שהאוניברסיטה שלי מייצגת, מקריאה לג'נוסייד->
1. הרבה דברים מעניינים יש בכתב התביעה על סך 25 מליון דולר שהגישה פרופסור ג'ינו נגד אוניברסיטת הארווארד וכותבי הבלוג דאטה-קולדה. הנה כמה, ובעיקר מה אפשר ללמוד מכתב התביעה הזה על דברים שכנראה קורים מאחורי הקלעים בהקשר של דן אריאלי🧵
כתב התביעה המלא, כאן:
עדיין לא סגור על מה קורה בקמפוסים אמריקאים, אבל נקודה שלדעתי לא מקבלת מספיק תשומת: החרטטת המדאיגה בחוגי שמאל מסוימים היא רק הביטוי הנוכחי של חולי אקדמי ישן-רדיקל שיק. כל טמבל מבין שלענות למוות עולל לעיני הוריו זה נורא, אבל רק התחכום הניואנסי של הוגה אמיתי מבין שבעצם, בהקשר, וכו'.
יש כמה דברים שמפריעים לי בציוץ הזה, ואכתוב עליהם ועל המחקר בהרחבה בקרוב, אבל מציקה לי במיוחד ההתגאות בכך שהוא לא קרא את המחקר – שפורסם בביקורת עמיתים בז'ורנל רציני - שהוא מסתלבט עליו. הוא שמע שיצא.
טראמפיזם לאליטות שמאלניות.
שמעתי שיצא עכשיו מחקר חדשני מאוד שמראה שמדינת הרווחה מעבירה כספים ממי שמרוויח הרבה למי שמרוויח מעט, וזה אמור מסיבה כלשהי להיות מפתיע
(זו אחת המטרות המוצהרות של מדינת הרווחה)
#פידכלכלה! עד קובי אוז, כן? תבקרו מצידי את יאנוש קורצ'ק ואמא תרזה על מה שבא לכם, אבל אל תגעו לי בקובי אוז. הוא הבנאדם עם הקרמה הכי טובה בהיסטוריה הציונית, ואחרי אלי אוחנה ועדי גורדון הדמות הכי משפיעה על הילדות שלי, אז נא בבקשה.
1. יצא לשאלה הזו מוניטין רע של אמונה פונדומנטליסטית בשוק, אבל אני חושב שהמוניטין לא מוצדק, וששווה לשאול: אם שקל השקעה מניב תשואה של כמעט 2000% (לא ברור על פני כמה זמן, אבל... 2000% זה הרבה), גורמים פרטיים צריכים לעמוד בתור להשקיע. למה זה לא קורה? למה צריך מעורבות ממשלתית?
הקיצוץ במכון וולקני יפגע אנושות במדע, בבטחון ובכלכלה. הבטחון התזונתי שלנו שילך ויתערער עם השינוי באקלים תלוי במחקרי המכון. כל שקל שמושקע במחקר מניב 17.7 שקלים בעתיד (גדעון לב, הארץ). זה לא נגמר שם: מתוכנן קיצוץ של 20 אחוז בכל מכוני המופ בארץ. האקדמיה הבאה בתור. ככה קורסות מדינות
1. שרשור אמפירי בשאלה קלאסית - עד כמה המזל משחק תפקיד בגודל ההכנסה?
נדמיין משק בית היפותטי בעמק הסיליקון. פה, חברים, ההכנסה היא שאלה של כישורים ועבודה קשה. אולי קצת מזל בשוליים, אבל בעיקר כישורים ועבודה קשה. נניח שמשק הבית הזה רכש, רגע לפני הקורונה, בית מקרי בפרבר סיליקוני מקרי:
6. שיזדיינו כל הפרטים הטכניים בתקנון. קשה לי לדמיין סיטואציה שבה קריאה מפורשת ופומבית לג'נוסייד אינה מהווה עבירת משמעת. זוהי עדות מצמררת לתקופה שבה אנו חיים שנשיאת האורווארד נשאלת שאלה כזו, אך לצערי השאלה במקומה".
4. אז, ההתפתחות החדשה היא שהז'ורנל שבו פורסם המחקר המדובר הוציא הודעת Expression of Concern. צעד חריג שמוסיף - לא שהיה צריך - עוד לבנה לקיר הראיות נגד אריאלי. המשפט האחרון בהודעה מתייחס בדיפלומטיות משפטית לכך שהניסוי כנראה מומצא, אבל - ללא ספק בעצת עו"ד - נמנע מלקבוע עמדה בנושא.
5. שווה לזהכיר גם את הסיפור עם נתוני הנסועה של חברת הביטוח, שברור לחלוטין שזויפו (חברת הביטוח אישרה את זה שהנתונים שהיא שלחה לאריאלי שונים ממה שהופיע במחקר שלו), וקשה לחשוב על אפשרות שבה אריאלי לא מעורב בזיוף הזה.
3. בשרשור הזה אני מסביר למה אני משוכנע לחלוטין שהניסוי כלל לא התרחש:
ומזכיר שזה שקר כל כך נועז, כל כך מרחיק לכת, שקשה להאמין שהוא החלקה חד פעמית של חוקר הגון. וידוע על "החלקות" נוספות.
1. יש לי ביקורת אחת על התחקיר - המעולה - של המקור על דן אריאלי. הם ערבבו קצת שלוש טענות כלפי המחקרים של אריאלי:
1. הם לא משתחזרים, כלומר כשחוקרים אחרים מנסים משהו דומה, התוצאות לא דומות.
2. הוא רשלן. מאד מאד רשלן.
3. משהו פשוט אפל - רמאות ברמה בלתי נתפסת.
אז קצת סדר -->
טבעי שלכבוד זכייתו של דיוויד קארד בפרס נובל בכלכלה ידברו על מחקריו על שכר המינימום. אבל אני חושב שהמחקרים ה-רק-קצת-פחות-מפורסמים שלו על הגירה מספקים הזדמנות יותר טובה להבהיר משהו על האסכולה שבעצם זכתה בפרס השנה - חוקרי ה Reduced form >>>
1/17
6. ואוניברסיטת דיוק שותקת. עכשיו תראו, אני מבין מאיפה הם באים. הכללים לחקירות מהסוג הזה, ובפרט החשאיות המוחלטת שלהן, נוסחו כך שנניח חבר סגל צעיר שמישהו סתם נופל עליו לא יחטוף נזק לא הפיך למוניטין שלו - פרסום עצם קיומה של חקירה יכול לגרו�� נזק עצום. אבל כאן?!
(2) ביקורת אחת עשתה טרראם שלם ממה שהוא לכל היותר בדיחה לא מוצלחת בנייר המדיניות על ההשכלה. אין שם כלום, והתגובות של אנשים שלא טרחו לקרוא שורה מנייר המדיניות... מה אומר לכם... מן ונופת. לעיניים הלא מומחות אבל בכל זאת מנוסות שלי נייר המדיניות הזה נראה טוב מאד.
כך פועלת חוקרת הגונה: היא עבדה מאות שעות כדי לברר בדיוק מה קרה וכמה ולמה. היא מודה, ומכה על חטא ה p-hacking. היא בעצמה פעלה שהמאמר ירוטרקט. היא מצביעה על בעיות שעדיין יש. סחטיין.
היא לא הגישה תביעה של 20 מליון דולר נגד מי שחשף אותה, ולו בגלל שהיא עצמה זו שחשפה את הבעיות במחקר.
My final audit from the MCA project is now posted: . The corresponding paper retraction notice is public: .
It took *hundreds* of hours of work to complete this retraction.
1/n
חזרתי וקראתי את מה שפרופסור ג'ינו כתבה אי אז כשהתברר שהנתונים של דן אריאלי היו מזויפים. כזכור, התגלית הנוכחית היא שבאותו המאמר ממש שבו הנתונים של אריאלי היו מזויפים, הנתונים מניסוי אחר באותו המאמר (זה של פרופ. ג'ינו) היו מזויפים גם הם.
אמייזינג סטאף...
אין לי מילים. אין. הלסת נשמטת.
הזיוף הזה כל כך נועז, כל כך קל לתפיסה, שפשוט... זה לא להאמין כמה ביטחון צריך חוקר בכך שלא יכול לקרות לו כלום כדי לעשות דבר כזה.
דמות אקדמית סופר בכירה. שותפה למחקר של אריאלי (ולהבנתי הייתה אצלו בפוסט דוק).
(4) תראו, ביקורת זה על הכיפאק. וגם אני מדי פעם לא מסכים עם אורי - בפומבי ומאחורי הקלעים.
אבל ההתפוצצות האחרונה הזו... רוצים לריב? יאללה. בכיף. לכו על זה. טוויטר. אבל ביקורת משכנעת אין שם.
התחלה טובה לנשיא החדש של סטנפורד. נחזיק לו אצבעות ליישום מוצלח של העקרונות. זה לא קל.
כמעט כל (אולי כל) נסיונות ההשתקה בקמפוסים נעשים תחת ההצדקה של "איך תלמידים יכולים בכלל ללמוד כאשר המרצה שלהם כתב בשנת 1974 מערכון למסיבת סיום כיתה י' שבו היה ציטוט שנראה לי טרנספובי"
“The university’s purpose is not political action or social justice. It is to create an environment in which learning thrives.”
—New Stanford President Jonathan Levin
He says they must work “to foster searching discussion, to listen with curiosity, and to ensure the freedom of
@LittleMoiz
לא מנסה להתריס, ולהיות מסעדן בישראל נשמע לי כמו רכבת הרים שיש בה רק ירידות.
אבל בחוג לכלכלה לימדו אותי שלפחות תיאורטית, אין דבר כזה "מחסור בעובדים", יש "שכר לא תחרותי".
האם זה המילואים? בגלל מבנה העלויות? כי לכאורה העובדים קיימים, הם פשוט בוחרים בענף אחר, רווחי יותר (וולט?)
@WVisionnnn
שאלה מעולה, שתפסה את רוב ארוחת הערב אמש עם אשתי (היא עו"ד). כשלעצמו, זיוף מחקר אקדמי אינו פלילי ואינו עוולה אזרחית. אבל אם באיזו בקשת גראנט, או אפילו הגשת CV למשרה אקדמית, יש שקרים, יכולה להיות פה בעיה. בקיצור, שאלה טובה, זה לא ברור, ואני די בטוח שיש עו"ד שיושבים על זה.
ולו כדי להדגים שכלכלנים ברשתות החברתיות (ובכלל) אינם עדר, אני רוצה להרים רגע לעו"ד שמעון נטף. אני לא מכיר אותו אישית, אבל עוקב אחריו ברשתות כבר שנים, הרבה לפני שהתמנה ליועץ של רוטמן. הרושם החזק מאד שלי הוא ששמעון הוא אדם הגון, חכם, ידען, פתוח לדיון, שמחזיק באתוס דמוקרטי->
1. נניח שאני, משקיע מתוחכם ושונא סיכון שכמותי, מחזיק אגרות חוב של ממשלת ישראל בשווי של חצי מליון ש"ח. בפישוט קל, ממשלת ישראל מחויבת, על פי חוק, לשלם לי מדי שנה, בערך 25K ש"ח בריבית.
עכשיו נניח שאני פועל פשוט שלא יודע מה זה אג"ח. ->
🧵🚨Accepted paper🧪
with
@mjmill611
(Harvard) and
@NatashaRSarin
(Yale)
Existing studies paint an incomplete picture of trends in wealth inequality in the US. When Social Security is properly accounted for, wealth inequality has not really increased over the past three decades.
1. אני מאד מאד מעריך את אביעד, אבל חושב שהמקרה הזה יותר מורכב ממה שהוא אולי נראה.
שתי נקודות: קודם כל, כולנו מעסיקים אנשים בשכר הרבה יותר נמוך ועם זכויות הרבה פחות מוגנות, לעומת עובדי סיעוד זרים בישראל. שנית, כל עיקרון חשוב נתקל במקרים אפורים. גם כאן, לדעתי, זה המצב.
->
פעם בכמה זמן קופץ איזה חדל אישים, בדרך כלל מהליכוד, לצערי יותר מדי פעמים חובש כיפה, ומנסה לגרד פופולריות על הגב של החלשים ביותר. על אלה שבשביל לפרנס את המשפחה שלהם עזבו הורים, ילדים, בן זוג ומולדת ועובדים בעבודה קשה וכפויית טובה, שישראלים לא מוכנים לעשות.
קשה להסביר כמה זה דוחה.
הטוויט הזה מבולבל לא רק ערכית, אלא גם כלכלית.
1. עם כל הכבוד לאוליגרכים, הם מאד עשירים כפרטים אבל אפילו אילו הם יעבירו את כל ההון שלהם לישראל זה בוטנים לעומת זרמי ההון היומיומיים לישראל וממנה.
2. למה שמעבר פיזי שלהם לישראל ישנה משמעותית את הטעם הגיאוגרפי של האוליגרכים בהשקעות?
דעה לא פופולרית (כנראה) אני בעד שכל האוליגרכים היהודים יבואו לכאן ויתקבלו כאן בברכה. בנוסף שיאפשרו להם להביא לכאן את כספם. שישקיעו כאן, ייבנו כאן ויעשו עסקים. טוב לישראל ולעם ישראל.
לא חושב שדושים הם בייצוג יתר בקרב ליברטריאנים. התחושה שלי היא כזו: יש מאמץ של לא מעט אנשים בעלי הון חברתי לצייר עמדות ימין כלכלי כרשע. התוצאה היא שאנשים שחוששים למוניטין החברתי שלהם נזהרים מלהביע עמדות כאלה, ומי שבעיקר מציג עמדות כאלו זה אנשים ששמים זין על מה שאתם חושבים עליהם.
שרשור מרתק של
@SadeYuval
על הראיון שלו ושל
@Shlomo_Tei
עם
@Omer_Moav
.
אבל משהו קצר על "לא ליברטריאן ולא נעליים" - בשיח ברשתות החברתיות יש איזה דמון שלא מעט אנשים במו על מה זה ליברטריאן. עכשיו כן, יש מלא דושים ליבטריאנים. אבל אם תקשיבו רגע תגלו שלא מעט מהם לא המפלצת שאתם מדמיינים
היום למדתי: לפי כלכלנים ניאוליברלים, הכנסות ריאליות לא יכולות לעלות. זהו מצב לא אפשרי.
(מצטער, אני מפר החלטה לשנה החדשה בזה שאני מתייחס, אבל א. הוא נבזי כלפי תום. ב. זה באמת הצחיק אותי. ג. עם כמות התארים האקדמיים המתקדמים שעשו לזה לייק אפשר לפתוח אוניבריסטה בגודל בינוני)
לפוטין יש תמריץ כלכלי להמשיך במלחמה. היא מעלה את מחירי הגז והנפט שעליהם הכלכלה שלו נשענת.
בינתיים, למרבה ההפתעה, הגרמנים התעשתו: הם הכפילו את תקציב הביטחון שלהם. ביידן לעומת זאת – כלומר חבורת אנשי אובמה שמנהלת אותו – ממשיך לצאת פארש. >>
למנגנוני שוק יש כשלים רבים, אבל אחרי שהתפלחתי להרצאה וירטואלית של
@CiItay
על ה"צנרת" של שוק ההון, ברור לי שהכשל החמור ביותר של הקצאת מקורות בשוק הישראלי, בפער, זה שהוא לא מעביר כאלה הרצאות למחייתו. זהב טהור.
עברתי על השמות שחתומים על העצומה, ואני רוצה רק להוסיף שאני מכיר חלק משמעותי מהחותמים (והמנסחים) אישית. אני לא יכול להדגיש מספיק עד כמה **לא** מדובר בחותמי עצומות מקצועיים שפנו להאג כאשר הארץ סיימו את העסקתה של כתבת המחול. יש בחותמים אנשים סופר מתונים ואנטי-מתלהמים, מימין ומשמאל.
1/3 הרוב המכריע של כלכלני ישראל חתם על מכתב, שהייתי שותף לחיבורו, שמזהיר מפני הנזק הכלכלי העמוק שצפוי למשק הישראלי כתוצאה מההפיכה בסדרי המשטר שמבוצעת כעת.
למדתם אי פעם כלכלה בישראל? רוב המרצים שלכם כאן, אם לא כולם.
1. אני ממש לוקח אישית את התגובה של ג'ינו - למי שהסאגה הזו עוד מעניינת אותו. קראתי את התגובה שלה, ואני ממש עצבני על עצמי, ברמות, שלרגע היא הצליחה לעורר בי ספק. אני ממש מפציר בכל מי שהסיפור מעניין אותו לקרוא ברצינות את השרשור שהנה נופל עליכם, כי - >
גררר... קראתי את התגובה של ג'ינו והתעורר אצלי ספק, האם יכול להיות... בליעה... שהיא לא באמת רימתה?
ובכן, תודה לצייצן המצוטט פה שעשה שיעורי בית. התגובה של ג'ינו כולה הטעייה גסה, חד משמעית. אם בכלל, אני עכשיו יותר משוכנע באשמתה, וקצת מאוכזב מעצמי שהתעורר אצלי ספק.
(3) ביקורת שניה הייתה יותר מעניינת, ונגעה לאופן שבו צריך להתייחס למוות מסרטן כשבאים להשוות בין אוכלוסיות. נדמה לי שאורי עשה בחירה נכונה, אבל מה עושים עם משתנה רועש שעלול לכסות מתאמים חזקים זו שאלה לגיטימית. כך או כך-ההתפוצצות כאילו הוא עשה איזו שגיאה גסה, או ממש רימה, לא משכנעת.
1. אני מאד לא מסכים עם הביקורת הזו על המאמר המוצלח של מאיה גייר-מאמר שמתאר את חוויותיה בתכנית לימודים ב Oral History באוני' קולומביה. הנה כמה נקודות שהפריעו לי במיוחד:
טקסט מעניין ושווה קריאה.
הוא חושף רטוריקה שראיתי שוב שוב אצל ישראלים המדווחים על המצב בחו"ל. הציוֹנים, בתפיסה הזו, הם הקורבנות האולטימטיביים. כישראלים הם קורבנות לתוקפנות של מדינות ערב, איראן והפלסטינים. כיהודים הם קורבנות לאנטישמיות וכיום גם לתפיסות פוסט-קולוניאליסטיות. >>
אין לי עמדה מושכלת על השאלה החוקית האם העדפה מתקנת בקבלה לקולג' פסולה חוקתית בארה"ב.
המדיניות עצמה פסולה בעיני. היא כל כך פסולה בעיני, שהוא ממש כמעט הצליחה להיכנס לרשימת עשרים הדברים הכי שערורייתיים בתהליך הקבלה לקולג'ים בארה"ב.
הטענה ש"הכסף הגדול נמצא... בלימודי פילוסופיה" מזכיר כמובן את הנזיפה המפורסמת של נשיא האוניברסיטה בפקולטה למדעי הטבע:
"אתם חייבים לחתוך בתקציב. כל המעבדות, החומרים, הניסויים-זה עולה הון! תראו את חבריכם המתמטיקאים. עיפרון, מחק, וזהו. או יותר מזה-הפילוסופים! אפילו מחק הם לא צריכים."
1. ספקולטיבי (מאד!) ופרובוקטיבי (מדי), אבל בכל זאת:
כשהם מעולים - ויש בהם הרבה מן המעולה - מדעי הרוח כיום הם מפסגות התרבות האנושית. בוודאי יותר מכלכלה. אבל אני חושש ממה שקורה מחוץ לאיזורי היצירה הבאמת מעולים.
The campus debate on the
#IsraelHamasWar
is also Humanities vs. STEM + Econ.
@Columbia
faculty issued two open letters, one defending and one condemning students' defense of Hamas. Here are their affiliations.
@Eli_B_Cook
בלי להיכנס לעובי הויכוח (בינתיים...) נראה לי שאתה קצת משחק פה על המשמעות של "מטרה". אני בוודאי אתחרט על המטפורה, אבל כשרופא אומר "חייבים להחליש דרמטית את מערכת החיסון כדי שהשתל ייקלט"... אני יכול להבין אם הרופא יתבאס כשיסבירו לעולם שהמטרה של הרופא הזה היא החלשה של מערכת החיסון.
2. כל שלוש הנשיאות של הארוארד, MIT, ויו-פן החליטו לחבוש את כובע העו"ד הבינוני שלהן, במקום את כובע המנהיגה של מוסדות מהחשובים בעולם, וענו - וזה אגב חשוב כי נראה לי שאנשים מפספסים את זה - "כנראה שכן, אבל תלוי". במשפט אומלל במיוחד, נשיאת האורוארד ענתה שזה "תלוי הקשר".
1/6
ככל שהמכס על שימורי טונה נשמע נושא איזוטרי, הוא מעט המחזיק את המרובה.
אז אחרי ש
@Yuval_O_S
החזיר אותו לכותרות, ו
@dormeir
כתב עליו תזה, יש לי כמה דברים להגיד עליו, מהספציפי ביותר לכללי ביותר:
אני מתלבט מה האנלוגיה הנכונה -
1. אם הממשלה מאפשרת הגשת טפסים אונליין, האם היא צריכה לפצות את יצרני הפקסימיליות?
2. אם הממשלה חותכת את זמן הגנת הפטנטים מ 20 שנה ל 5 שנים, האם צריך לפצות בעלי פטנטים? מה עם בעלי פטנט שהם אנשים לא עשירים, שהפטנט היה עיקר החיסכון שלהם לפנסיה?
תקנות הביצים עברו. השוק החופשי ניצח, הצרכן יחסוך כמה שקלים בשנה. אנשים כמו אבא שלי, בן 64, יאבדו את הפנסיה שלהם. המדינה החליטה שהיא לוקחת נכס שאנשים החזיקו ומאפסת לו את המחיר, בלי פיצוי. אף צרכן לא ייצא ממעגל העוני בזכות הרפורמה הזאת, אבל יהיו כאלה שייכנסו אליו. ארץ אוכלת יושביה.
אני בגדול אחד חמוץ שלא אהב לפרגן, אבל כבר איזה זמן ששלמה טייטלבאום ממש מצוין. אמין, מעניין, ועם תובנות שגם אם אני לא מסכים איתן (ובדרך כלל אני כן) הן תמיד גורמות לי לחשוב.
כאן ספציפית אני מסכים איתו.
גפני דואג לעשירים טייק 2: עד שלא ראיתי בנוסח הסופי של חוק ההסדרים לא האמנתי. גפני פשוט עשה ��שר האוצר תרגיל, אישר רק את העלאת תקרת הפטור למשכירים, אך ביטול ההצמדה וחובת הדיווח נשארו בחוץ.
הטייק הראשון: ההצעה שלו היום לתרום בגדים לנועה קירל מהאלפיון העליון :)
אתם מכירים את השטיק שלי - בואו נתחיל ממבוא א', אנד טייק איט פרום דר. מה דעתי על ההחלטה של ישרוטל?
אז לפי המבוא למימון, אין שום משמעות להחלטה על חלוקת דיבידנד. זו החלטה רקיה לחלוטין מתוכן. ולכן גם הביטול שלה ריק מתוכן. למה?
6. אני לא בטוח כלל ששמן הזית בישראל היה זול יותר היום אילו גדלו בישראל יותר זיתים. מחירי השמן בעולם קפצו בגלל בצורת בספרד ופורטוגל. וחקלאות זיתים ישראלית, גדולה או לא, סביר שתפנה בזמן כזה לייצוא כדי להינות מקפיצת המחירים העולמית, ולא לפילנטרופיה של מכירה במחיר נמוך לצרכן הישראלי.
(1/8) לפעמים יש טעם להראות במחקר מדוקדק גם דברים ש(1) כולם יודעים (2) לא נעים לשמוע...
במחקר מגניב למדי, חוקרים לקחו שני מאמרים עם טענה לקשר סיבתי, שהתפרסמו בז'ורנלים מעולים בכלכלה. את כל אחד מהם הם נתנו לשבעה חוקרים אחרים ש"ישכפלו" אותו. התוצאות קצת לא נעימות, אבל רק כדי להבהיר-
Economic Inquiry is happy to announce our prize for best paper of 2021: . This is an outstanding piece of work showing that seemingly inconsequential choices in our research can substantively impact our findings. Read the paper and congratulate the authors!