תגובה הגיונית מאוד לדעתי
ככה צריכים להתנהג כל הלקוחות של הדוכני גלידה עם המוכרים המציקים האלה
הבנו שיש לכם כישרון בלעצבן
אפשר להתקדם עכשיו ולא ללכלך עוד גביעים
יש לי שבעה אחים
אחות בת 19
אח בן 17
אח בן 15
אחות בת 13
אח בן 10 שיחגוג 11
אחות בת 7
ואח בן כמעט 3
כולם שונים ומיוחדים בדרכם
חשבתי שיש לי לפחות מינימום היכרות עם כל אחד מהם
ואז מצאתי את אחי בוכה
אחרי שבוע בבית חולים הוא רוצה לחזור לשם ולא ללימודים
אני לא באמת מכירה את אחים שלי
בקבוצה הזו קיימת ההוכחה לכל מי שלא האמין -שזה אף אחד ככל הידוע לי- שהייתי לוקחת בגדי שבת לסגירות שבת שלי בבסיס ולשבת היחידה שהייתה לי בטירונות משם הגיעה התמונה
לפני המון זמן -שלוש שנים+- צורפתי לקבוצת ווצאפ הכי טובה בייקום
קבוצה שבעצם הייתה הטוויטר בשבילי, ואפילו יותר, שאין לי מושג איך חברותיי שהיו בה שרדו את כל החפירות שלי שם
לפני קצת יותר משנה היא קצת דעכה והפסיקה להיות פעילה, אך אוצרותיה עודם בחיים וכמובן שאולי חלק מהם יגיעו לכאן
למרות שעל כל תמונה היה לי בראש סקיצה לציוץ פוטנציאלי אוותר ואקצר את העידכון הדו יומי לחיי
אתמול נזכרו להציע לי להישאר ולחתום
לא נשארתי כמובן
אבל זה היה יכול לקרות אם לא היו לי התחייבויות
מכאן נובעת מסקנת החיים:
תתחייבו לדברים ולא תעשו מעשים מטופשים
היום לפני אחת עשרה שנים הייתה הברית של האח שנולד בבית ולנצח אזכור שבגללו לקחו לי את הקערה של הנטילת ידיים שהמורה שרה נתנה חילקה לנו אחרי שלמדנו בכיתה על נטילת ידיים
לקחו ולא החזירו
יהי זכרה ברוך
אולי אני לא מבינה כלום מהחיים, אולי
אבל זה לא מונע ממני לקוות שבבית העתידי שלי ושל החצי השני יהיו בין היתר כורסאות ייעודיות רק לשנינו כי כמובן שגם הוא בטח אוהב לקרוא ספרים איך אפשר שלא
אח בן2+: "בא לי עוגייה"
אני: "יש לך עוגייה בבטן"
אח בן2+: *מסתכל על הבטן שלו, חוזר לצפות ב'מטוסי על'*
לא באמת חשבתי שהוא יוותר על זה
מעניין מה באמת בא לו
אני שמחה שאימא תיקנה אותי היום ולא אביך את עצמי שוב בעתיד
איך למען למען בן אדם אמור לדעת שקורים לספר "אֶדֶר היקר" ולא "אֲדָר היקר" אם הכריכה לא מנוקדת?!
עשרים דקות אחרונות לחגיגות היום
שנזכה לשנה הבאה
בירושלים הבנויה
ושיקראו למילואים הלוואי ושלא תהיה מלחמה סתם כשירות וכי באמת צריך אותי
אם לא מתכוונים לעיר העתיקה עתיקה, ירושלים טכנית דיי בנויה, השם "ירושלים" בעצם מתייחס לבית עצמו?
לפני כמעט שבוע החלטתי סופית שהגיע זמני להבין איך סורגים בערך ופחות או פחות הבנתי משני סרטונים ביוטיוב מה צריך לעשות
משם לפה מצאתי תחביב שאפשר לעשות כשכואב הראש, אפשר לנהל שיחות בזמן הזה ושהכבישים בין ראש העין לנתניה לא ישרים באמת
המבינים והלא יבחינו שאין לי ממש מושג מה אני עושה
אני לא בן ואין לי אחים גדולים או אבא ר"מ או ישיבה ליד הבית, כך שיש עולם שלם שאני לא מבינה בו ולמען האמת גם לא שואלת עליו
ביממה הקודמת מישהי חכמה וחמודה הסבירה לי בגדול מה זה 'קו"ח' ו'נו"ש' ומה ההבדל העיקרי בין 'קו' ל'גוש'
ועכשיו גם אני מהחבר'ה 😌
אני לא
אבל היה יכול להיות נחמד
לידיעת העולם,
אני מאוד שונאת את הדבר הזה שנקרא "על האש"
אני שונאת את האש
אני שונאת את העשן
אני שונאת את הריח
ואני שונאת את כל העניין שעושים מסביב לזה
אפשר לסקול אותי עכשיו
נ"ב
בניגוד למה שאנשים חושבים
אני כן אוהבת לאכול ואת הקב"ה
איך אנשים מציליחים ללכת עם אוזניות ברחוב
איך אנשים מצליחים לנתק את עצמם בצורה כזו בלי לפחד שאיזה מטורף יגיע מאחוריהם ויתקע להם סכין בגב או משהו
איך אפשר לחיות בניתוק
אני אוהבת חגים ושבתות אפילו רק בגלל היכולת ללבוש בגדים יפים בלי שישאלו אותי בקול מייבש "ל��ה התלבשת חגיגי?"
החיים קצרים מידי בשביל להתלבש מכוער
למה בן אדם בכלל צריך תשובה לשאלה כזו
זה ��א קצת מוזר שבגן מציירים בית עם ארובה ממנה יוצא עשן אבל גם בדיוק מעל העשן יש גם שמש וציפורים ודשא עם פרחים ופרפרים מה שאומר שהעונה היא לא חורף אז בשביל מה להדליק את האח?
אני מבינה שאולי קשה לאנשים מסויימים להכיל את זה
אבל הדתיות שלי היא לא תפקיד והיא גם לא קשורה לתפקיד אליו גוייסתי.
אז לא
אתה לא תגיד לי שאני צריכה להיות בהכשרות כי אני דתייה
אני אהיה בהכשרות רק אם המפקדת שלי תגיד וכי אני חיילת כמו כולם
ממש לא כי אני דתייה.
בשבת או בחג נתקלתי בספר שחשבתי למאוד מעניין אבל לא יכולתי להתקדם מעבר לעמוד הרביעי כי כבר לי היו יותר מידי "הם" במקום "הן" לבנות וזה מאוד צרם
לא נראה לי שזה כל כך מופרך לצפות מספר לעבור הגהה לפני שהוא יורד סופית לדפוס
נכון?
לנצח אזכור את השבת ההיא בה סגרתי בבסיס ולפני הסגירת מטבח ערכתי הבדלה לחדר אוכל מלא כמעט רק באנשים בנים
מאז גם עשיתי כמה הבדלות(?) גם לחדרים עם רוב אנשות בנות, ולפעמים מישהו מסוג בן כן מסכים להבדיל לכולם, אבל המוצ"ש ההוא באמת היה משהו יוצא דופן
השבת קלטתי שעוד רגע מסתיים לי הפטור חיילים משוחררים מתשלום על נסיעות וחוץ מבשביל שתי חתונות(!) בכלל לא השתמשתי בו
אם הייתי אדם חסר חרדות אולי הייתי שואלת "מי רוצה לפגוש אותי?"
אבל אוותר על זה ואמשיך לחיות כישראלית שלא מנצלת זכות נחמדת ושימושית מתנת המדינה
היום הוא ניסה להבין ממני למה זה קורה
אני אדם אאוטסיידר מסוג חבר של כולם
יש לי חברים שהיו יותר קרובים, אבל אני לא ממש שומרת איתם על קשר כך שאולי הם לא מרגישים קרובים כל כך היום
כן אצטרך מתישהו להפסיק לחיות על גב ההורים
אבל סתם ככה כרגע אין לי סיבה לצאת מהבית
בגלל זה אני לא יוצאת
לפני כמה שבועות מישהי שאלה אותי שאלה לגיטימית
עניתי שאני לא בטוחה ונתתי לה את התשובה שעניתי לעצמי במשך שנים
היא הגיבה שלא נראה לה ואלה כנראה מצלמות שמצלמות את ההפגנות -שזה היה הגיוני כמו התשובה שלי
אתמול מצאתי את התשובה ומביך כמה שהיא הגיונית גם בלי לחשוב על זה יותר מידי
אימא מאיימת לפרק לי את המיטה כי לטענתה לא ישנתי בה שנתיים -משהו שלא נכון כי כן ישנתי עליה כמה פעמים אחרי הגיוס
לא נותנים לדיכאוניים שקטים להחלים כאן בקצב שלהם
איך מצליחים להסביר למישהו מה עובר במוח שרוט
היש מעצבן יותר מאחים קטנים שמנסים לשדך לך את השכן?
הו כן
אנשים שבטוחים שהם קנו את נותני השירות
ברחש שחושב שהוא יתוש
אנשים שלא מפנים אחריהם בתום הארוחה שלהם בחדר אוכל
זבוב ויונה שלא רואים שאם הם יזוזו לכיוון הנכון, הם יגיעו לחלק הפתוח של החלון
ועוד ועוד
ובכל זאת זה עדיין מעצבן
עדיין לא זוכרת את היום הספיציפי -ולא נראה לי שכן אזכור
אבל כן זוכרת מי גרמה לי לפתוח חשבון -ואני בהחלט מודה לה על המקום הזה גם אם לא באופן מפורש וחברי כמו שצריך
#יום_השנה_שלי_בטוויטר
נכון שדיברנו על הנושא פעם
אבל צריך לציין את זה שוב
אנשים שמגיבים לציוץ ולא מלבבים אותו
למה
לא עוקב או משהו
סתם פירגון קטן וחמודי בצורת לב
לא מחוייבות ניצחית לליבוב כל ציוץ וציוץ
ממש חד פעמי לחלוטין
.
#WWDC23
הו זה^?
תתעלמו, סתם רציתי גם להוסיף את זה למשהו
אני: *מכינה בשקט את הבשר טחון ללחמניות*
אחותי: "לא לא, לא מוסיפים עכשיו תבלינים, שמים את זה אחר כך!"
אימא: "את לא צריכה להעיר לה, היא יודעת מה היא עושה, יש לה טאץ' לתבלינים"
תודה תודה
אשמח לעוד מחמאות שיחזקו לי את הביטחון עצמי
אם יום אחד תרצו להוציא ספר בשם/על שם רב מסויים
אל תוסיפו את המצבו בייקום על הכריכה -חי/חי בעולם אחר
ספרים נשארים בערך לנצח ואנשים קצת לא
לא בנצח הזה לפחות
ואני לא מדד כמובן
אבל נראה לי קצת מעליב להתעלם מהאפשרות של תחיית המתים
אין דבר בעולם שכולם מסכימים עליו
תמיד יהיה את השק שינה הזה שלא חושב כמו "כולם"
וזה בסדר גמור ואפילו מומלץ
הרי גיוון הרבה יותר מעניין ויפה מאחידות
ועכשיו נחשו מי הייתה צריכה לגלגל ולקשור כל שק"ש ושק"ש בערימה הזו בלי עזרה ובלי שירים
לא בדיוק לימדו/לימדנו את עצמנו איך "מנצלים" חופש ולכן, כשאין משהו לעשות, רובו המוחלט מנוצל לשינה -שזה חכם והכל אבל יש שיגידו שזה גם ביזבוז זמן
או בקיצור
גם אני רוצה את האפשרות לישון עד שעות מופקרות כמו אחים שלי -ואני גם לא רוצה להיות מובטלת שזה בעצם כך נראה ה"קוץ בה"
אולי יום אחד אכתוב לעצמי את הדברים הטובים שאנשים זורקים לי ביום יום הבסיסי
כגון
"שווה להגיע לכאן רק כדי להכיר אותך. וזו מחמאה, כי אף אחד לא רוצה להגיע לכאן"
שי לי, חדר אוכל, ארוחת ערב.
עידכון,
נכון לכרגע שום כספיון לא קפץ עליי, מצבנו טוב
מאחר ולא קראתי את "הקיץ של אביה", אני לא מסתכנת במסיבה
אבל זה לא ימנע מאיתנו לקרוא לזה "הפעלה:"
בתקווה ורואים משהו, בחרו ספר ואולי אכתוב לכם מה העלילה שלו, או למה הוא טוב/לא טוב בעיניי
תארו לעצמכם להיות אדם שרק רוצה להגיע למחוז חפצו אבל אין לו שמץ של מושג איפה הוא נמצא והוא לא בדיוק רואה למרחקים ארוכים ולכן הוא צריך להתקרב עד לשלט רחוב כדי לגלות שגם אם הראייה שלו הייתה תקינה
הוא עדיין היה רוצה לשרוף את העולם עד היסוד
יש בצבא דבר שמו "כרטיס כוכבים" -כרטיס דיגיטלי עם נקודות איתן אפשר לרכוש ציוד
אני אדם ביישן מסוג לא מתקשר לזרים כדי לבקש עזרה, ויצא שלא יכולתי לנצל את הנקודות הללו כך שכמעט אלף מאתיים שקל הלכו לשום מקום
לכל המלש"בים והחיילים שקוראים את זה
אל תהיו אדם ביישן
נצלו את מה שמגיע לכם
פעם פעם
היו לחבריי קבוצת בה הם היו שולחים תמונות של שרצים רחשים ושאר מעופפים שקוראים לעצמם חרקים
לא הצטרפתי לקבוצה מחשש להתמכרות אבל כן יישמתי את התקנות מרחוק והתמונות מפוזרות בין הגיבויים והגלריות השונות
המציאות ישלחו כאן להנאת המבקרים והנכם כמובן מוזמנים להצטרף
מקסים בעיניי שאחות בת השירות האדירה מתקשרת לאימא בשיחת וידיאו כדי להתייעץ לגבי איזה חדר עדיף יותר בדירת שירות החדשה שלה
אני לא רואה את עצמי אי פעם מתייעצת עם מישהו מההורים לגבי דברים כאלה אם בכלל
שמחה שזה לא ככה אצל כולם
עוד עשרה ימים אני אמורה להשתחרר ואיך לא כיאה לישראלית אמיתית וספונטנית שכמוני, אני עדיין לא בטוחה מה אני עושה אחרי השיחרור
אבל
בעקבות שיחה עם אדם יקר
הבנתי שהייתי צריכה להקשיב לתחושות שלי וממש לא לחשוב יותר מידי להישאר במקום בו אני נמצאת כרגע
וזו כבר התקדמות
אז כל הכבוד לי חן חן
כבר כמעט שבוע ברצוני לצייץ ציוץ חסר טעם שתמונת הדגמת מצורפת אליו
אבל
קיימת בעיה שהיא התמונה, שכוללת אותי
נדרש קול ראשי קטן חדש מהסוג שיגיד לי שלאף אחד לא אכפת ובמיוחד לא לי