רואה הרבה תגובות ישראליות קלאסיות שלכאורה זועמות על עמית אלאור על כך שמייצגת את ארה"ב ולא את ישראל. האמת שהיא פשוט מציבה את הישראלי הממוצע מול האמת המרה. ההורים שלה יצאו להגשים את החלום האמריקאי. היא נולדה שם, קיבלה את התנאים שצריך, גדלה להיות אלופה אולימפית. בעוד הישראלי הממוצע
סיפור נהדר על ישראלי שנסע ללמוד בניו יורק, בשכונה היתה פיצה שקראו לה דומינוס. בזמנו עסק קטן יחסית עם כמה סניפים. הוא חזר לארץ, החליט שהוא רוצה לפתוח עסק של פיצה. וכך בתחילת שנות השבעים הקים פיצריה וקרא לה בהשראה מאותה פיצה ניו יורקית, קרא לה דומינו, אבל עם לוגו ירוק. 1/3
מיוחד לפיד שישי ערב: משה לאון, על תקן לירן חולצה אפורה, אורב למנצח של מרתון ירושלים 2019, עט עליו עם המדליה בזמן שהקנייתי המסכן גמור על הרצפה, ועוד עושה איתו תמונה, כשהוא עדיין על הברכיים
דומינו כשרה, דומינוס לא. העסק הישראלי התפתח ואי אפשר לשנות לו את השם. הרשם החליט ששניהם צודקים.
רשם במקביל את שני הסימנים (ס'30 לחוק סימני המסחר).
הדבר התאפשר כיוון שהם השתמשו בצבעים שונים והוא קבע שכל אחד יוגבל לצבעיו הוא.
נקבע גם שהם יפרסמו על חשבונם בתקשורת שהם אינם קשורים.
מה שמטריף את המקניטים זה שהיא, אלמלא ההחלטה של הוריה להשתקע בארה"ב, היתה נולדת באשקלון, חיה באזעקות תמידיות, פורשת מהחוג האבקות בכיתה ג' כי אין תקציבים, מתגייסת לצבא ואז הולכת ללמוד בבן גוריון.
מפה לשם קרה דבר שאי אפשר לצפות, אותה דומינוס פיצה ניו יורקית גדלה והתחילה להיות מוכרת בכל העולם. הגיעה גם לארץ וביקשה לרשום סימן מסחר. העסק הישראלי לא רשם סימן מסחר אבל ברגע שהוא ראה שדומינוס ביקשה, ביקש גם הוא. רשם סימני המסחר דן בבקשות האלה באותה החלטה (בקשות מתחרות לפי ס'29).
נידון לגורל די עצוב של מדינה שנאבקת על חיה, מלאת מלחמות, איומים, עתיד לא ברור ומציאות מלאת טלטות. באיזשהו מקום כולנו היינו רוצים להיות עמית אלור, להיוולד במדינה שהכל בה אפשרי, שרמת החיים טובה יותר, אין איומים קיומיים, אפשר פשוט לחיות.
כשהייתי בן 5 עשיתי משלוחי מנות עם מכתבים לחיילים. אחרי כמה ימים התקשר אלי חייל והודה לי על המכתב. הייתי מרוגש ומאושר. כעבור 15 שנה ההורים הזמינו אותי לשיחה דרמטית בסלון והודו: ״החייל״ מהצד השני של הטלפון היה אבא שלי
בניגוד לטענות השקריות של החטופות:
בשום מצב ובשום שלב לא ניתנה התרעה לראש הממשלה על כוננות מלחמה מצד החמאס. להיפך, כל גורמי הביטחון, כולל ראש אמ"ן וראש שב"כ, העריכו שהחמאס מורתע. זאת ההערכה שהוגשה פעם אחר פעם לראש הממשלה ולקבינט על ידי כל גורמי הביטחון והמודיעין.
אם מאמני כדורגל היו מנהלים את המבצע בעזה:
חיים סילבס - לוקח את כל המילואימניקים ושם אותם בעורף, יוצר שיירת טנקים בגבול, לא נכנס קרקעית,ותוקף מהאוויר בפעימות קצובות.
בני לם - נכנס קרקעית עם כל החילות, מפציץ מהאוויר אבל משאיר את הגבולות פרוצים להסתננות מחבלים.
הרבה זמן לא חוויתי תסכול ובאסה כזאת. לפני חודשיים קם ארגון אוהדים חדש בנתניה, בדרך כלל שארגון טוב נעלם חרא מחליף אותו. נכנסתי לפני 45 דקות. כל מה שארגון ״האוהדים״ החדש הזה שר זה ״לזיין את הערבים״, ״אחמד טיבי מת״ ו-״אני שונא את כל הערבים״. שיר שחקן לכארם ג׳אבר? מה פתאום.
בעומר אדם לא יסתובבו גדודי שוטרים ופקחים ביציע, כי מכבדים את צרכני התרבות. אבל אוהדי כדורגל הם חיות אדם, למרות שבמגרש הכדורגל 99 אחוז עטו מסכות וזה אוויר הפתוח.
מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה מה
עם 13 מדליות זהב באליפויות העולם, מדליית כסף אולימפית ואין ספור הישגים על המזרן, מלכת ההתעמלות האומנותית מגיעה לשיחה מלב אל לב, לדבר על ההצלחות, הקשיים ומה צופן העתיד -
דינה אברינה היא האורחת שלי הערב
מדהים! לאו מסי קושר את שרוכיו באמצע המשחק ולפתע מתגלה כי דגל ישראל מוטבע על הנעל, שאותה קיבל בהוקרה משרת התרבות והספורט מירי רגב לאחר המשחק של נבחרת ארגנטינה בישראל בשבוע שעבר. Amazing.
@yankihebrew