אהבה היא כמו כרטיסיה.
יש בה יותר מניקוב אחד.
הניקוב החדש,
לא אומר כלום
על הניקוב הישן.
הוא לידו,
שקט, דומם כמוהו,
הניקוב האחרון
מצייר עיטור,
של אהבה מחוררת.
אילנה דיין התותחית עם פרק בעובדה עתיר חשיפות על הסימנים הרבים שקדמו ל 7.10 והמערכות שלנו עיוורי קונספציה,לא קולטים.
אלוהים, איך זה קרה לנו?
@Uvda_tweet
אז למה קוראים למכתש רמון, מכתש רמון.
אם תגיעו למרכז המבקרים, תפגשו מיד בתחילה את סיפורו של האסטרונאוט הישראלי אילן רמון. בהמשך המסע שם תפגשו עוד סרטון על אילן רמון היקר, ורק בסוף תפגשו סרטון ברמת שנות ה 70 על התפתחות המכתשים בנגב. מכאן נובע שמכתש רמון הוא על שם אילן רמון. אלא ש..
מחשבה
האיראנים לא ממש טפשים.
הם יודעים שישראל דרוכה וערוכה. למה להם להגיב עכשיו? עם כל הכבוד לאולפנים, הם יכולים, למשל, להמתין שבועיים לליל הסדר ואז להתפרע.
מחשבה כמו שאמרתי
טרמפ לגלילות. לא יותר. בערב ירדתי לחפש את הארנק באוטו. עד היום אני לא יודע אם חבילת הקונדומים שמצאתי שם במקום הארנק, היא חבילה ששכחתי, קונדומים שהברנש הותיר שם במקרה אחרי שחגגה איתו
זכרון זימה לאסקפיזם
היא יצאה לקורס ניתוח מערכות בתל אביב. גרנו אז במושב. נשואים 6 שנים. לילה, לא מפסיקה להתהפך
אני רואה שאת לא נרדמת, מה מזמזם לך?
לא יודעת מעולם לא קרה לי. יש לי וידוי אבל תבטיח שלא תכעס.
מבטיח. אני מבטיח אבל לא באמת מבין מה אמרתי.
נוצרה מן שלישיה שם בקורס,
יצאנו היום למלון במרכז. אני אוהב להעביר לה משימות כשאני בתוכה. הרגעים בהם היא קשובה ומתמסרת. מחר, חצאית העפרון השחורה, החוטיני הסגול ובלי חזייה. בבוקר אמרה לי שכח מזה. הערב ירדנו לארוחת ערב במלון. חצאית עפרון, חוטיני סגול ובלי חזייה. סריג יפה וחדש ישב עליה
@winniedepooh19
אין לי משהוא חכם להגיד. אז אשתוק ומקווה שהשתיקה תחזק אותך. כי הקשבתי וקראתי אותך, מילה מילה, עם הנשימות ברווחים בין המילים. שותק וכואב לך.
מדמיינת מה יקרה בנסיעה. לא נעים לי לספר לך, אבל תדע שדמיינתי אותו מניח את כף ידו בין רגליי. היום בקורס הבטתי בכף היד הגדולה שלו וזה אפילו גירה אותי. אשתי מספרת לי שדמיינה גבר זר מניח לה יד על הכוס. נדלקתי והתבלבלתי כאחד. במקום לכעוס או להגיב ברתיעה, נדלקתי.
מה דמיינת בדיוק תארי
אין קשר. מכתש נקרא כך עוד משנות ה 50 על שם נחל רמון ואילו אילן רמון נספה לצערנו ב2003 באסון הקולומביה. רצון להוקיר את זכרו וכל ההסברה במכתש רמון קושרת בין אין למכתש. דמיינו שאתם נערי אינסטגרם בטיול במכתש, מה הסיכוי שלא תטעו לחשוב שהמכתש קרוי ע"ש אילן רמון. המהדרים משוכנעים שהמכתש
ככה, בקשה, פשקתי את רגליה. אצבעותי טיילו בין שפתיה . לחלוחית שטפה את אמתי בעת שהחדרתי אותה פנימה. אצבעותיי נעו בתנועת הזמנה בתוכה והבוהן עסתה את הדגדגן הטופח. ככה מרותק ממוקד קשוב וסבלן הובלתי אותה אל ההתפרקות הקולנית.
הצחבקנו ונרדמנו. בבוקר הבטיחה. אל תדאג לא יקרה כלום בינינו.
איפה היינו
כששלחנו אתכם לממד
איפה היינו
כשכיפת הברזל לא בלמה
את הטבח והביזה
איפה היינו
כשצעקתם
יש מחבלים על הדשא
מול המזכירות
איפה היינו
כשהתפוצץ לכם RPG בסלון
איפה היינו
כשלחשתם לקושמרו
הם מעבר לדלת
דקת אסקפיזם
אני בבית, לא 100
גם היא בבית, לא 100
היא עם טרנינג שחור שחוק.
שחוק, אבל יושב לה יפה על הטוסיק החמוד.
בא לי לחפון אותה
אבל לא יודע כיצד תגיב
כי היא לא 100, אתם יודעים.
עד כה אני מסתפק בעיון אחר תנועותיה המציתות את דמיוני.
אני לא 100 אבל הדמיון כן
היא מספרת. אסתי, אני ואיזה בחור שנצמד אליה. צוחקים, אוכלים יחד בהפסקה ונחמד לנו.
נו מה הסיפור, אני שואל
אתה לא מבין, אתי לוחשת לי שוב ושוב , תראי איך הוא מביט בך, איך מחמיא לך. מה קרה לך אמרתי לאסתי, הוא יודע שאני נשואה.
לי, בקשתי כשאני מניח את ידי על הכוס שלה. היא נענתה לי. לוחשת לי תנוע בעיגולים לאט לאט ובעדינות, כוונה אותי. נצמדתי אליה יותר, הפשלתי את מכנסיה וידי טיילה עליה בעדינות, נצמדת מעסה בצנועות מעגליות וסוחטת ממנה אנחות חרישיות. כן תמשיך
אמרה ונעלמה. גמעתי את האספרסו בנחת. כששבה לא היה מקום לדמיון. שורטס חושפני וגופייה ללא חזייה. התבלבלתי לרגע. ואז השתרעה על שולחן המטבח מולי ממש. אני שלך, הפטירה לעברי. שתקתי נתקעתי ואמרתי, לא מתאים מצטער לא מתאים. תוך דקות הייתי בחוץ. לא. ידעתי להסביר לעצמי למה לא. אבל לא.היה נתק
יודע אבל מנסה, את יודעת.
היא אומרת לי:אני מספרת לך אבל אל תכעס. זה החמיא לי , התרגשתי והתחלתי באמת לשים לב למחמאות ולפלירטוטים. מצא חן בעיניי.
נו טוב לא עשית כלום, מה כבר קרה? אמרתי לה.
שאלת למה אני לא נרדמת. אז שתדע , שהוא אמר לי שמחר יתפוס איתי טרמפ מתל אביב לגלילות ואני
ישיבת הנהלה עם המנכל, כל הקודקודים בחדרים מנםחים מספרים גבורות ועלילות. אני יושב בשקט. לא, אני לא מופנם ולא צנוע. אני מציג מחרתיים לדירקטוריון את סיכום שנת השיא שאנחנו חותמים. המספרים מנצחים. מותר לשתוק
שיחת סרק התפתחה למשפטי עומק
תובנות משותתפות צמחו בדיאם.
נוצרה הדדיות נעימה של שיתוף וחישוף. פיסי ונפשי.
יממה חלפה והדיבור הפך לקרוב יותר, מחבר ומקרב.
פתע פתע נבהלה מההתגלות והערטול הפנימי, איבוד השליטה האורב בהמשך הדרך, הטריד.
קשר נעים נתקע לו בגלל חרדת עתיד
@nesua_plus
@meravseve
כנראה שרק כשהמנוולים יחושו את סופם מתהדק על צווארם, הם יתפנו לדבר על שחרור החטופים.
היום היד הארוכה של ישראל קרובה יותר לשבור להם את המפרקת. קרובה, אבל עוד לא מספיק
@Aline82547182
1. פגרת כנסת לא פגרת ממשלה
2. הכנסת לא מתפעלת את ניהול המדינה. היא מחוקקת חוקים ומפקחת על הממשלה
3. אין לכנסת השפעה משמעותית על ניהול המלחמה, כך שתרומת הכנסת די זניחה
4. מזה עשרות שנים שהרלבנטיות של הכנסת הילכת ופוחתת. היא הפכה בעיקר במה להתגוששות וצעקות.
5. שיעופו הביתה. כולם
אז ככה
פתחנו באינטימיות
רקחתי לה קוקטייל וויסקי דבש תפוז ולימון
כטוב ליבנו באלכוהול החלנו בצפיייה בסרט סמי אירוטי ששכחתי את שמו
תוך כדי לטפתי את שיערה
וקלפתי ממנה את הטריקו
שדיה ציפו לי דרוכים רגישים ומזמינים במיוחד
לשונותינו התערבבו
הנחתי לה את ידה בין ירכיה ועיסיתי את שדיה בשמן
אמש יצאתי מהארון
הודתי בפניה שאני סאחי
כן סאחי כבד
למעט קצת סיגריות בעברי הרחוק
לא נגעתי בחומרים לשינוי תודעה
שלא תעז להתחיל כעת, הזהירה
היא צרכנית רצינית
לא דחפה אותי מהצוק
חמודה זוטי
@SyeKari
לא מאמין שיש אישה שבוחרת למכור את גופה שזה כולל את נשמתה מרצונה החופשי. גם אם התמורה יקרה מפז. לא התעמקתי מדי בנושא. אבל הכתבות שפגשתי בנושא לאורך השנים, תמיד העידו על אילוץ כלשהוא ברקע. אילוץ קיומי, טראוומת עבר ,ניצול וכו.
@Wuthering_heig3
היכולת שלך לצייר בעיני רוחך
תמונה בעלת עומק
ולתאר אותה בכשרון רב,
רבדים רבדים, מעוררת הערכה והשתאות ממני אלייך.
בכל פעם נהנה לקרא אותך.
את מוכשרת.
להצדיע לך!
גלי המקסימה
נתקלתי כעת בסרטון עדות של מי ששוחחה עם אחת החטופות. מבלי להכנס לפרטים הבנות שלנו עוברות שם זוועות. צריך להציב אותן בראש רשימת השבים הביתה מיד, מהר, עכשיו. הבנות שלנו בידי השפלים הארורים הללו. חובה עלינו להציל אותן
צופה כעת בפרק 3 בסדרה ברלין. יש שם קטע לוהט במסעדה
היא חותכת את צידי תחתוניה ומגישה לו אותם על השולחן. הזכיר לי משחק במסעדה ברומא לפני שנים. בקשתי ממנה להסיר את התחתונים ולהניחם מקופלים יפה לצד המפית שלה על השולחן. תחתוני חרה שחורים. המלצר המבוגר ששירת אותנו פקד את שולחננו שוב