<< ואז היא הסתובבה שלחה יד אל המדף שמאחוריה לקחה את החבילה שלי ומסרה לי אותה בלי לגמגם או להסמיק שלא לדבר על להתנצל
נתקלתי בחיי בנותני שירות גרועים אבל וואלה היא הרשימה אותי ממש
אם לא הייתי שם עם הבת שלי זה היה נגמר באלימות בחיי
אבא שלי, איש עסקים שלא נסע בתחבורה ציבורית בארץ יותר מ-30 שנה, נסע איתי לטיול בירושלים לפני חודש ברכבת.
היום הזדמנה לו נסיעה מהעבודה לירושלים, והוא בחר לנסות את הרכבת לבד פעם ראשונה.
זו הייתה התגובה:
היום בצהריים בת כמעט3 ישבה על הברכיים שלי ופתאום ברגע של התעוררות היא שאלה "אמא איפה התינוק שהיה לך בבטן?"
אמממ גיברת לא שמת לב שיש לנו תינוק בבית כבר קרוב לחמישה חודשים?
הלכתי היום לאסוף חבילה ממרכז מסירה באיזו חנות הראתי למוכרת את ההודעה שקיבלתי והיא העיפה חצי מבט ואמרה לי "לא זה עוד לא הגיע" אמרתי לה "מה זאת אומרת לא הגיע כתוב פה שנשלחו כבר כמה הודעות תזכורת" היא הסתכלה שוב ואמרה לי "אה חברת השילוח לקחה את החבילה כי לא באת לאסוף" >>
אנחנו תמיד צוחקים פה על איזה משפט נצייץ כדי שיבינו שאנחנו חטופים ולא קולטים שחצרוני מוחזק כבר שבועיים במנהרות של חמאס ובמקום לשלוח לו צוות חילוץ אנחנו מסתלבטים איתו מציירים לו ציורים
כל אלה שכותבים שהם ישנו על מדפים בספריות ציבוריות ואכלו סימניות לארוחת צהריים תספרו לי איך הצלחתם לשמר את הקריאה כי בגיל 10 הייתי קוראת 3 ספרים ביום ועכשיו אם אני מסיימת ספר בחודש אני פותחת שמפניה
עליתי עכשיו במעלית עם בנאדם שברגע שהדלת נסגרה אמר "כולם לעמוד דום לשירת התקווה" (הייתי לבד איתו במעלית) ואז התחיל לשיר במנגינה של התקווה "צריך לשרוף את כל הציונים כי הם הנאצים החדשים"
מדינה של פסיכים בחיי
כשהייתי מאורסת הייתי בתקופה של כמה חודשי אבטלה וחיפשתי עבודה בנרות והגשתי קו"ח לכל משרה שאי פעם פורסמה
יום אחד התראיינתי לתפקיד של מזכירה למשרד אדריכלים והבעלים אמר לי שחלק מדרישות התפקיד הן להגיש קפה למנהל ולאנשים שמגיעים לפגישות
כשארוסי דאז שמע את זה הוא אמר לי אני בחיים לא >>
שמתי לב שכמה מהשירים שאני הכי אוהבת הכותרת שלהם היא שם של אישה למשל Jolene של דולי פרטון Layla של אריק קלפטון Sara של בוב דילן וHey there Delilah של פליין וויט טיז
אני רוצה לעשות פלייליסט כזה אז זרקו עליי את כל השירים שאתם מכירים שעונים להגדרה
<< הסברתי לה שלא קיבלתי הודעה שהחבילה חזרה למחסן אבל היא התעקשה שביום שלישי הגיע שליח ואסף את החבילות שלא נמסרו
יצאתי מחוץ לחנות ובדקתי באתר של חברת המשלוחים מה סטטוס ההזמנה שלי והוא היה "ממתין לאיסוף" נכנסתי שוב לחנות והראתי לה את זה והיא אמרה לי "תראי לי שוב את ההודעה" >>
אני מתעבת את התיכון שלמדתי בו בגלל הרבה סיבות: ההטפות, הצוות, ההתקטננות על כל סמ בחצאית... אבל הדבר הכי בלתי נסלח הוא הרמה הלימודית שלא הייתה קיימת ושבגללה אני כרגע בת אדם בת 25 שאמורה לפרנס משפה ומסתובבת בעולם עם ידע מתמטי של 2 יחידות והמון תסכול
וידוי: בגלל שקראתי המון בתור ילדה יש הרבה מילים שאני יודעת מה המשמעות שלהן רק מההקשר ולכן אני מגגלת אותן לפני שאני כותבת איתן ציוץ או הודעה כדי לוודא שהן באמת אומרות את מה שאני חושבת שהן אומרות
הייתה עכשיו פרסומת ברדיו בשביל פדים לבריחת שתן??? בנות בבקשה תסבירו או שאני פשוט אניח שאתן אימצתן את הרעיון שזה מקובל להשתין על עצמכן ופשוט לא סיפרתן לנו
בעלי: מחשב בסופר כמה עולה חלב לליטר ולפי זה מחליט איזו חברה לקנות
גורו הכספים והחיסכון של ישראל: מעניין אם הקיבה שלי תצליח לעכל *שומו שמיים* פסטה של טעמן ולא של ברילה יצאנו לבדוק
לפני כמה זמן מישהי צייצה שהיא קנתה/קיבלה אקס ליבריס ורציתי גם אבל לא היה בא לי לשלם 450 שח על זה אז הזמנתי מעלי אקספרס ב28 שח וזה אמנם לא יפה כמו היקרות אבל בשבילי זה מספיק למדי
בת 3 הגיעה לשלב שהיא מאוד בת™ ולא מסכימה יותר ללבוש מכנסיים רק חצאיות ושמלות -ואני מצטטת- "גדולות פורחות" אז הזמנתי לה כמה שמלות שהגיעו אתמול והיא בחרה אחת שהיא תלבש "אחרי שאני אשן ותתעוררו אותי" והיום בבוקר היא קמה ב5:30 ודרשה ללבוש את השמלה החדשה וללכת לגן
אני חושבת שהדבר הכי טוב שראיתי באינטרנטים אי פעם הוא איזה קטע מחתונמי ארה"ב שבו כשהחתן והכלה נפגשים היא שואלת אותו במה הוא עובד והוא אומר לה שהוא אסטרופיזיקאי והיא אומרת לו וואלה אני מזל בתולה
המבט שלו פשוט פרייסלס
בעקבות ציוץ שראיתי פה אני באמת מודה לאלוקים שנולדתי למגזר החרדי והתחתנתי בגיל צעיר ולא בזבזתי את השנים היפות שלי על לילות חסרי שינה מאלכוהול וגברים שלא שווים את זה
חבר טוב שעובד בחברת הייטק בתל אביב סיפר לי בשבת.
בחברה יש כמעט 1000 עובדים.
רק המזרחיים יצאו למילואים.
כל האשכנזים מתל אביב היו ג'ובניקים.
שואלים כל היום למה חרדים לא מתגייסים.
בזמן שהם לא עשו כלום.
הם רק מפגינים.
לא באמת מתגייסים.
לכו תחפשו פראיירים אחרים.
אנחנו לא.
לפעמים אני נדהמת מכמה אנחנו משמעותיים בחיים של הילדים שלנו וכמה אנחנו משפיעים עליהם
בת 2.5 התעוררה עייפה רטובה ובוכייה וחמש דקות אח"כ היא כבר הייתה שוב במיטה עם מצעים חדשים פיג'מה נקייה עטופה בשמיכה חמה ומחבקת את הבובה שלה
היום בקופת חולים אישה רבה עם המזכירות כי גבו לה 36 שח השתתפות עצמית לביקור אצל רופא מומחה ורציתי להרביץ לה כאילו גברת את משלמת פאקינג 36 שקל בשביל לראות רופא שבפרטי היית משלמת לו כמה מאות שקלים ובמקומות מסוימים בחול כמה אלפים מה את בוכה אה ברור שדופקים אותך וכל הביטוח לאומי >>
גם אני רוצה להתקלח בבית של סבתא ולהירדם באוטו בדרך הביתה ושאבא יעלה אותי עטופה ויניח אותי במיטה ויכסה אותי ואני אחבק את הבובה שלי חזק ואעצום עיניים ואשן בשלווה עד הבוקר