אני אזכיר מה שאבא שלי, ניצול הדיקטטורה הרצחנית הארגנטינאית, לימד אותי מגיל אפס לגבי הפגנות - נעליים סגורות שאפשר לרוץ בהן. מכנסיים ארוכים מבד עבה. מטפחת ובקבוק מים בתיק למקרה של גז מדמיע ורימוני הלם. תעודת זהות בכיס. ואל תדברו עם שוטרים בלי עורכי דין. בהצלחה
ליל הסדר הפרייסלס בעולם - מולי ישבו שני צעירים ארגנטינאים הילדים של מי מהאורחים, לא לקחו בחשבון שבכל זאת אנחנו ילדי מהגרים ודיברו עלינו טראש מדהים כל הערב למרבה הבידור. את הקינוח הגשתי להם בספרדית.
איך יכול להיות שלא אכפת להם בכלל שביבי ושרה אוכלים פירות ים ומחללים שבת מול מצלמות אבל אם אנחנו נתאשפז בבית חולים יחפשו לנו בתיק אחרי עבריינות חמץ? באמת מה ההסבר הפנימי שמיישב את זה
זה לא מוזר שאף אחד לא יודע יותר מה הולך עם פייסבוק? שהם פשוט ויתרו, וזה מתנהל כמו קניון פוסט אפוקליפטי שיש בו אורות מהבהבים, עשבים שוטים, עכברושים רצים ומזרקה שלפעמים פועלת ולפעמים לא?
האחיין שלי ביקש עוגת מטמון, שנראית מבחוץ כמו עוגה גבוהה רגילה וכשחותכים אותה נשפכים ממתקים.
זה היה סוד כמוס בהחלט, אז מדי פעם במסיבה שלו הוא שאג בקול " איסו עוגה סתם סוקולד מכוערת" ורץ אליי ללחוש "אני סתם אומר את זה כדי סלא יחסדו שזו עוגה מיוחדת, אל תיעלבי!"
מזל טוב עוגי💜
אוף טופיק - לפעמים כשקשישים פוצחים איתכם בשיחה במקום ציבורי, אפשר לנסות לקחת בחשבון שאולי עוד לא היה להם עם מי לדבר היום, וכמה זה קריטי לאיכות חיים תקשורת ומגע עם הסביבה. ואם יש לכם כמה דקות, דברו איתם קצת, והקשיבו להם רגע, ושאלו אותם משהו על עצמם, ותגידו להם משהו נעים. וזהו.
בעלה של המורה שנרצחה ביריות בכיתה בטקסס (יחד עם עוד מורה ו-19 ילדים), מת מהתקף לב, יום לאחר הירצחה. הם היו זוג מהתיכון ונשואים 24 שנים. השניים השאירו אחריהם ארבעה ילדים.
בבית המרקחת מסתובב איש בכיפה שחורה ומדי וולט וצועק לתוך הפלאפון ״רק ככה הם ייקלטו תקשיב לי טוב טוב, הפגנות עלק, שרמוטות. למה מי החארות האלה, נגמר הזמן שלהם״. הרוקחת הערביה מבקשת ״עם הטלפון בחוץ בבקשה״. הוא אומר לפלאפון ״ טוב נדבר כבר, יש פה אחת. יאללה אחי, צום קל״
שאלתי את המנקה במשרד איך קוראים לה, כי רציתי לומר לדעת כשאני שואלת מה שלומה, והיא היססה ושאלה "לא בסדר משהו?". זה היה לפני כמה שבועות ועדיין בא לי למות מזה. קוראים לה סאגט.
איזה מוזר זה שבין כל החנויות שהן חנויות לאישה, יש חנות ספציפית של "מתנות לגבר" ויש שם דברים כמו גלובוסים ומקטרות וזכוכיות מגדלת, כאילו השלוכים בכפכפים וטריקו מFOX שהולכים בקניון, הם בתוך תוכם מגלי ארצות מהמאה ה-19
אחד מהדברים העכבישיים שפוגעים נוטים לעשות לנפגעימ/ות שלהם, זה לכרוך אותם בחלוקת אחריות על הפגיעה, מ"תראי מה גרמת לי לעשות לך" ועד "אני אתאבד וזה יהיה עלייך". אנחנו לא חולקים ולא חולקות באחריות עם אנסים. לא בכלל ולא אלו מהסוג שפוגע בעצמו, מהטעם הפשוט שאנחנו לא בחרנו בפגיעה, >
דברים שלא ידעתי שאסורים ומדינת ישראל כן הענישה אותי עליהם: תליית מודעה ברחוב לסדנאות כתיבה; חציית כביש שלא במעבר חצייה אם יש מעבר חצייה במרחק 50 מ'; קנס על אי תשלום ביטוח לאומי כשהייתי בחו"ל.
דברים שדוקטורנט לא ידע שאסורים ולכן לא נענש על ידי מדינת ישראל: אונס בזמן שמישהי ישנה.
האילן ישועה ואני: הוריד לי מהאוויר ביקורת טלוויזיה שכתבתי שהניחה ששלדון אדלסון מושחת. אחרי שהתמרדתי והעליתי אותה לפייסבוק שלי כי לא קיבלתי סיבה טובה מספיק לצינזור - זימן אותי לשימוע. צרח עליי רבע שעה שיש דברים מאחורי הקלעים שאני לא מבינה. לחץ את ידי בזעם והחזיר אותי למשרד.
20 נשים מעידות על יצחק לאור (תשע עשרה אמיצות שהצטרפו אליי כשיצאתי לחפש אחיות לפגיעה)
עוד 18 נשים בעלות עדויות שדיברתי איתן והחליטו שלא לפרסם בסוף
יש לי עוד הרבה דברים לומר בעניין, מעבר ל-18,000 מילות התחקיר הזה, אפילו. כרגע אני קצת מותשת. אין אמל"ק אז פנו לכם זמן.
עם שומרי ראש בדמות עמוס שוקן, רנן שור והזירה הספרותית כולה - יצחק לאור נחלץ מעונש ציבורי למרות שובל של הטרדות ותקיפות קשות לאורך עשרות שנים. 11 שנה אחרי תחקיר המקור, לילך וולך גובה יותר מ-20 עדויות - חלקן לא נחשפו מעולם, כולל היא עצמה | פרויקט מיוחד
שניים מתוך שני האחראים לאסון המכינה הם גברים, מי שהתריעה על הסכנה הצפויה (והתעלמו ממנה) היתה מדריכה. האם יש לזה קשר פיזיולוגי? האם בשאלות הקשות המדומיינות שרק ינון מגל מעז לשאול הוא שאל גם את זה?
בסופר זול אלון המופלא, שאל אותי ילד אם אני יכולה לשמור לו על עגלת המצרכים, אמרתי שבטח, והוא חזר אחרי מספר רגעים עם סלסלת קניות עבורי כי "חבל שאני מחזיקה ככה הכל בידיים" וזו היתה כל תכלית המסע הזעיר שלו. הצילו הכל חמוד מדי
אוה את ״לא מגדירה עצמך פמיניסטית״? כמה מרתק ומרענן. עכשיו לכי לך ותשאירי בכניסה את הזכות לקניין, לנהיגה, להצבעה, ולקריירה הטובה שלך בתנאים כמעט שווים לגברים, שאחרות סללו עבורך, יא ייחודית אחת
האתוס היה שאם תיפול ברחוב בישראל מייד ייגשו אלייך זרים חומלים לעזור וזו סיבה טובה מספיק לשאת את כל השאר פה. היום נהרג אדם בתאונת דרכים ומייד ניגשו זרים לבזוז את תכולת המשאית שהוביל, אני מאוד מתקשה למצוא איך לשאת עוד את כל השאר פה
אני לא אדם אלים, אבל הייתי מכפכפת אישית כל אידיוט ומטומטמת שהמדינה מימנה להם חילוץ אווירי על חשבוננו מהטיול אחרי צבא, והם מצדם "השתעלו בצחוק" על עובדי נתב"ג וסירבו לחתום על טופס כניסה לבידוד
על האיש הזה אני לא מצליחה להפסיק לחשוב. בכיר בממשלה שהבין מה שהיה מובן כבר, ובכל זאת הבין פתאום.
איך אתה לא מדבר בשמך? איך אתה לא קם ואומר "די, השתגענו לגמרי, מה זה פה? הפכנו את החיים לגיהנום, מהר לתקן, בכל צורה ודרך שצריך". איך אתה ישן בלילה בכיר בממשלה בלי פנים ושם?
תראי, איילת, אני לא חושבת שאת חייבת להעלות תמונה שלך אופה - חלה או לא - את טובה (וגרועה, בעיקר גרועה) באותה המידה גם ככה. אבל אם כבר, אני יכולה לספר שאין אדם אחד בעולם שאופה עם ז'קט עור. למשל אני עכשיו אופה שתי עוגות לאחיין ואחיין-דוד שלי, ולבושה רק שקית אשפה ועדיין התלכלכתי מאוד
אתמול רגע לפני סטנדאפ, ניגש אליי בחור צעיר מתוק ורענן כמו פרח והציג עצמו כקרוב משפחה רחוק שלי, ותוך עשר דקות הייתי צריכה לעלות על במה ולדבר חמש דקות תמימות על הכוס שלי. חוויה מומלצת מאוד 12 מתוך 10.
שנשתעשע בשרשור סביבות עבודה רעילות? מה הסיבה הכי טיפשית קטנה וקטנונית שהתפרץ/ה עליכם הבוס?
שלי - הקלדתי במהירות ידיעה, וכתבתי 'אוקטובר' במקום 'נובמבר'- קיבלתי מייל של עמוד שלם על זה שאני מרשה לעצמי לזרוק בעבודה. היו בו מספר סימני קריאה כמספר הימים בחודש אוקטובר ושתי שגיאות הקלדה
היה לכם בראש שהארי פוטר בן ארבעים עכשיו? לפי הספר נולד ב-1980, אז אני מניחה שהוא עכשיו ממחזר משכנתא ומסיע את הילדים שלו לקניונים ומקניונים וחושב "אולי אני אעשה משהו בשביל עצמי? איזה קורס נחמד להעשרה"
אני שונאת את תגובת הליזיסטרטה, בבחינת נשים לא ייתנו סקס לגברים בתגובה לביטול זכות הפלות. זה גם ממקם נשים כמי שסקס הוא לא מעניינן אלא שירות שהן נותנות, וגם הופך את זה למלחמת מינים משעממת בעוד שמדובר במלחמת בני האדם בניאנדרטלים.
ויש אלימות כפולה במעשה הפגיעה, שלאחריה ההתאבדות שכמוה כמכתב האשמה. ובתוך כל זה חשוב לי לזכור בעצמי וגם להזכיר - אמפטיה לכולם כנקודת מוצא אנושית בסיסית, אבל אין מה להתבלבל: התאבדות של פוגעים סדרתיים היא לעולם לא אחריות הקורבנות. אף. לא. פעם. אחת.
אני לא מצליחה להפסיק לחשוב שהאונס של האישה ברכבת בפילדלפיה מול עשרות אנשים שלא עשו כלום או צילמו, זה הג׳ורג׳ פלויד של נשים. ושאני בדרך לעבודה כשאני צריכה להיות ברחוב, זועמת, או לכל הפחות בוכה.
מרגיז אבל גם צפוי שישיבת "ראש יהודי" ניסו לחצוץ בהפרדה גם אחרי שבית המשפט פסק בעניין. אבל העובדה ששוטרים הם אלו שהחליטו על דעת עצמם שלא לכבד ולאכוף פסיקה של בית משפט - זה, זה המנבא המטריד באמת
פעם מזמן, באיזה נסיבות פגשתי את אתגר קרת. והתרגשתי ודיברנו קצת וצחקנו, ואספתי את כל האומץ הפירורי שלי ושאלתי אם במקרה יש לו פייסבוק והוא הצטער ואמר שלא אבל ש"אני יודע שניפגש מתי שהוא בעתיד ואני אהיה אותו דבר אבל את כבר תהיי במקום אחר לגמרי" וככה אתגר קרת עשה לי סיפור של אתגר קרת
הרבה תגובות שימחו אותי ביחס לטור על ההטרדות המיניות בסצינת הסטנדאפ שכתבתי עבור "הארץ" ; אבל היום קיבלתי טלפון מאישה בת 73 שאמרה "כל כך קשה לדבר על הדברים האלו ואני אף פעם לא ידעתי איך אז לא דיברתי כלום". וקצת שתקנו וקצת בכינו וזה היה הרבה מאוד
משלוח מהסופר בימים רגילים: שלום, סליחה, אין לנו סבון רגליים בריח פרחי שדה, האם תאותי לקבל בריח פרחי בר?
משלוח מהסופר היום: הנה עיזה ושק חול שיהיה בתיאבון
הערה אחת על סערת ה-P.C. האחרונה, במחשבה שעלתה למחוק את "חלף עם הרוח" מספריית HBO.
אני רוצה לדבר על חרב הפיפיות של הפוליטיקלי קורקט, כמו שאני רואה אותה. העובדה היא שיש כל מיני דרכים להגיע לגיהנום, אחת מהן היא דרך כוונות טובות.
ההיסטוריה היתה פוגענית, עבור שחורים, עבור נשים,
סליחה רגע כן, יש לוויינים ואינטרנט ושואבי אבק רובוטיים, יש איזו בעיה לעשות שמירשמים לתרופות יתחדשו מעצמם כל שלושה חודשים מבלי שנצטרך לכתוב לרופא כל פאקינג פעםםםםםם?
הנה פתאום בעולם "הטיטניק טובעת אבל הבופה פתוח".
אני בטח עוד אומר עליו דברים בהמשך, על איך שזה לא עליי (זה לא) אבל יש בו אלף רסיסי נשמה שלי. בינתיים אני לא רוצה להוסיף עליו עוד מילים מעבר לאלו שכתובות בו.
הלוואי ותקראו, הלוואי ותאהבו, הלוואי ותספרו לי מה חשבתן והרגשתם.
אני רוצה לבוא לבית של כל מנכ"לי אסם וסוגת וכאלו, ולהחליף להם את כל הכפתורים בבגדים והסוגרים במדבקות הטיפשיות השקרניות שכתוב עליהן "לסגירה חוזרת" שהם מתחצפים לשים על אורז ושקדי מרק. ואז כשהם יגידו "אבל מה זה, המדבקה הטיפשית לא סוגרת לנו כלום, קר לנו, רטוב". אני אגיד "בדיוק ככה".
אני לא בטוחה למה אני אובססיבית כבר שנים לזה שאשתו של ג׳יימי אוליבר השף נראית ירושלמית, אבל כל פעם שאני רואה תמונה שלהם אני מוכרחה לחשוב "האין זה ג׳יימי ואשתו מיכל שפע-אדרת שלמדה בליד"ה"
האם זו הקרפה לדפוק על דלת ביתם של מי שהוציאו גזם תפוזונים סיניים ולתת להם צנצנת ריבה שהכנתי מהת��צרת שלהם כהוקרת תודה? למה דופק לי הלב כאילו אני מציעה חברות לבן!!!
דברים שטלי גוטליב לעומת זאת לא מוצאת מבזים:
*לדרוש מנאנסת לפרט איזו אצבע של אנס נכנס לאיזה חור
*ללגלג על נאנסת שמספרת שהיתה בתולה ושהיא חרדית "כן, גם אני חרדית"
*לומר על נאנסת שהותקפה סדרתית ע"י אביה החורג שהיא "לא כזאת תמימה"
*לומר על נאנסת שהיא מכוערת ושקרנית
שאלות שכדאי שמהדורות החדשות יענו עליהן היום:
מי הורה לעצור 14 אזרחים ברחוב, ביניהם עו"ד סיגלית קסלר?
אם זו לא היתה הפיכה משטרתית, מי משתמש במשטרה כמיליציה פרטית?
מה ההשלכות?
מי חוקר את האירוע?
מי מתפטרים?
ושלא יעזו לקבל תשובות קוד "אי הבנה מצערת". אי הבנות מצערות בתחת שלי
אז מירי רגב דורשת לסיים את הקדנציה האיומה שלה כשרת התרבות במופע ענק של זיקוקי יום העצמאות. אם יש משהו שהאישה אוהבת זה להבעיר כסף שלא שלה. עכשיו, אני לא יודעת כמה עולים זיקוקים היום, אני יודעת שב-2011, המדינה הוציאה 3.6 מיליון ש"ח על זיקוקי יום העצמאות, ואני מניחה שזה כנראה עלה >
פתאום היכה בי עד כמה גבוה מדי תומחרה ההערכה הגברית במהלך החיים שלנו כנערות. יכולת להיות הכל, אבל היית כלום עד שלא הבחין בך גבר. ובעיקר המבוגרים יותר; דרך המבט שלהם הובנה מחדש הערך שלך בעינייך ובעיני הסביבה. ואני זוכרת אותם, כן? רובם היו מעניינים כמו גביע גבינה כחושה.
היי שלום האם אתם מכירים את הסלנג הצבאי "וואסח" ואם כן בני כמה אתם?
בונוס ולב סגול לבני 40+ שיציינו מילים מהסלנג הצבאי וגם הלא צבאי שזכור להם שהיו בשימוש בניינטיז
למה אני משוגעת? כי אני צופה בג'יימי אוליבר מבשל בחצי שעה עבור איזה 15 אנשים, ורק מנידה בראש וממלמלת "זה לא מספיק אוכל, זה לא יספיק לכולם, ומה אם רוצים מנה שנייה? איזה פרצוף יהיה לך"
כשהייתי ילדה, הייתי לפעמים נוסעת באוטובוס עם זוג אחים שהיו תמיד עולים באותה תחנה ויורדים באותה תחנה אחרת. הם היו תמיד יושבים באותו המקום, ברביעייה הקרובה לנהג. המבוגר יותר היה יושב תמיד קרוב לחלון, והם שניהם לא היו מדברים. לא אחד עם השני ולא בכלל. >