והרי החדשות - אני מוציא ספר, ואני מזמין אתכם להצטרף לתהליך ולרכוש עותק לפני כולם
הרבה לפני ה-7 באוקטובר התחלתי לכתוב את "להציל את הברית עם אמריקה".
הרגשתי שיותר מדי ישראלים לוקחים יותר מדי כמובן מאליו את מה שבעיני הוא אבן הראשה של הביטחון הלאומי שלנו - הברית עם אמריקה. שהסיוע
זהו הפוסט האישי ביותר שכתבתי
חלקכם מכירים אותי, רובכם לא.
שמי רותם אורג, אני בן 29, גר בתל אביב. אני בנם הגאה של מוניקה, מורה לחינוך מיוחד שנולדה בארגנטינה ואביב, מומחה ג׳יהאד עולמי שגדל בעוטף עזה. יש לי אח ואחות, צעירים ממני. לפני חודשיים התחתנתי עם אהבת חיי, עלמה, חוקרת תקשורת.
עשרה צעדים שאני הייתי עושה אם הייתי שגריר ישראל בוושינגטון (ובהמשך לציוץ שלי ממקודם):
1. מבטל את הלו"ז שלי לגמרי. טקסים, נאומים, אירועים של הקהילה, הכל. סגן השגריר ילך.
2. מתקשר לשגריר אוקראינה בוושינגטון ולראש המשלחת של טייוואן, ומציע להם מסיבת עיתונאים משותפת שבה נכריז על
זה הכומר רפאל וורנוק, סנאטור דמוקרטי מג'ורג'יה. וורנוק הוא אחד הסמנים השמאליים של המפלגה בסנאט, כמעט בכל תחום, כולל ביחס לישראל.
לפני חודש, בריאיון לפודקאסט Pod Save America, וורנוק הציג עמדה מאוזנת יחסית: קרא לשחרור החטופים, אמר שצריך לפרק את החמאס לרבות את האידיאולוגיה שלו
פוסט אמיתות כואבות (הערה: פוסט מדכא לפרקים וארוך מאוד, אבל חשוב מאין כמוהו)
הפוסט הזה מתבשל אצלי בראש כבר זמן מה, ואני מחפש את הזמן בלמצוא את המילים המדויקות כדי לתאר מה שבעיניי הוא מחלת רקע כרונית (סליחה על המטאפורה) שלנו כמדינה בכל הקשור בזירה המדינית והבינלאומית. נתחיל בכמה
בעוד כמה שעות אתחיל את המסע שלי חזרה לארץ. עוד אכתוב באריכות על הביקור ועל מה למדתי ממנו, אבל בינתיים כמה מסקנות ראשוניות (בעיקר ממוקדות בדיפלומטיה ציבורית ופחות בניתוח פוליטי וגיאו-פוליטי):
1. הקונגרס: המצב הרבה יותר מורכב ממה שחשבתי, אבל זה בסך הכל לטובה. בראש ובראשונה, רוב
הצעתי את עצמי כמקור מידע לכל דבר שצריך. אמרתי לסנאטור שיום יבוא ובישראל יקראו רחובות ובתי ספר ובתי כנסת על שם ג׳ו ביידן. הוא ענה לי: "אני מכיר את הנשיא ביידן, והוא לא רוצה רחובות או בתי ספר - הוא רוצה ביטחון. ביטחון לישראל וביטחון לעולם."
קצת תובנות על הלילה, שהוא - בניגוד לאירוע הספינה - בהחלט דרמטי:
1. נקודת המוצא היא שאיראן היום נמצאת במצב *פחות* טוב מבחינה גיאופוליטית בהשוואה ללפני יומיים. איראן השקיעה את כל יכולותיה בלבנות את הפרוקסים כדי שלא תצטרך להתעמת עם ישראל בעצמה, והלילה היא פעלה מחוץ ל-MO שלה.
להוריד את המסכה - שרשור אישי
1. לפני שלוש וחצי שנים, ב-4 ביולי 2020, התחלתי לכתוב בשם וושינגטון אקספרס. זה היה ניסיון "למסד" את הכתיבה שלי על פוליטיקה אמריקאית, שהסתכמה בכמה פוסטים בעמוד הפייסבוק האישי שלי, ולנסות להפוך אותה למשהו "מסודר".
דפקתי על הדלת. אמרתי שאני לא יודע למה אני שם - אין לי שום דבר לבקש, אני לא אזרח ארצות הברית, אבל רק רציתי להגיד תודה. בדמעות, במשרד של איש זר שאפילו לא ידעתי שהוא קיים עד לפני שעה, הודיתי לארצות הברית של אמריקה על כל מה שהיא עושה למעננו.
"Israel is a beacon for our values, and we will always stand by it."
Founder and director Rotem Oreg met with Senator
@JohnFetterman
, to express our gratitude for his steel-clad (stronger than iron) support for israel.
אמשיך לעדכן ככל שהדברים יתפתחו. אמשיך לדבר עם עיתונאים ופוליטיקאים וצעירים מרחבי ארה"ב כדי לשכנע אותם להמשיך ולתמוך בישראל. אבל בראש ובראשונה אני מתכנן להיות עם המשפחה שלי ועם היקרים לי. אני גם רוצה לנצל את ההזדמנות להודות לקהילה המופלאה שצמחה סביב וושינגטון אקספרס.
אני רואה בפיד לא מעט בוז למערב או זלזול בו ובערכים שלו, וחייב לשאול -
המערב לא מושלם כמובן ויש הרבה מה לבקר אותו, אבל מי לעזאזל מעדיף שישראל תהיה דומה לרוסיה, סין או לאחת השכנות שלנו פה במזה"ת מאשר למדינה כמו ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה או גרמניה?
עיקרי הדברים במונולוג של ג'ון אוליבר, ומה אנחנו יכולים ללמוד מהם (אמל"ק - הרבה פחות גרוע ממה שהיה אפשר לצפות, ולא מעט חומרים להסברה - אנחנו ב
@ildemall
הולכים בהחלט להשתמש בהם):
בין פגישה אחת לאחרת תפסתי תמונה עם סגן נשיא ארצות הברית לשעבר, מייק פנס. הוא אמנם מיהר, אבל כששמע שאני מישראל הוא נעצר להצטלם, ללחוץ לי יד ולהגיד "אנחנו תמיד נהיה לצדכם".
אני לא יכול לדמיין אפילו מה עובר על מי שנמצא כרגע בארץ, בטח שלא על משפחות ההרוגים, החטופים והפצועים. הלב נשבר לרסיסים. עד הבוקר חשבתי שמה שאני עושה פה חשוב לא פחות מאשר להיות בארץ, להביא את הסיפור שלנו ואת האימה שכולנו עוברים לקהל האמריקאי.
והנה עוד פעם, דו"צ (הפעם דרך דוברות חה"א) עושה את הטעות של תקרית AP:
תפסיקו.
להראות.
עוצמה.
לעולם.
עוצמה תפגינו כלפי הזירה הישראלית וכלפי עזה. לזירה הבינלאומית תספרו על ההצדקה, הלגיטימציה, על הפשעים נגד האנושות של חמאס.
Dozens of fighter jets and helicopters attacked a series of terrorist targets of the Hamas terrorist organization throughout the Gaza Strip.
So far, the IAF has dropped about 6,000 bombs against Hamas targets.
רבות הדרכים (למפות את אמ��יקה)
1. במדינה גדולה כמו ארה"ב יש הבדלים תהומיים בין קצה לקצה ובין אזור לאזור. חמישים המדינות ו-DC מחולקות, באופן טבעי, לאזורים (regions), אך כל חלוקה נראית מלאכותית במידת מה. בשרשור הזה נעמיק בכמה חלוקות מקובלות, נסתכל על הבעייתיות שבהן, ונציע חלופה.
ברייקינג לכבוד השבת -
גורמים במערכת הביטחון הישראלית אישרו בפניי כי ההחלטה על הקפאת משלוחי אמל"ח לישראל התקבלה אחרי שמערכת הביטחון הציגה בפני האמריקאים את המאמצים שנעשו לשמור על הדין הבינלאומי, ובוושינגטון הסכימו שישראל אכן פועלת כשורה.
הדבר מחזק את ההערכה שההחלטה של הבית
בלעדי -
מקור במפלגה הרפובליקנית אישר בפניי שהסנאטור מרקו רוביו, מהמועמדים המובילים לכהן כסגן נשיא תחת טראמפ, העתיק את מקום מגוריו מפלורידה למדינה אחרת, ייתכן נוואדה (בה גדל כנער).
זה קריטי כי הנשיא והסגן-נשיא לא יכולים להיות מאותה מדינה, מה שמחזק את האפשרות שטראמפ יבחר בו לכהן
שלוש מחשבות על ארה"ב לקראת שנת 2024 (ואף אחת מהן לא על המלחמה)
1. אם תערכו סקר בקרב רוב הפרשנים הפוליטיים, הפריימריז הרפובליקניים הסתיימו עוד לפני שהתחילו - הניצחון המוחץ של טראמפ באיווה (רוב מוחלט, יותר מ-30% הפרש מהבא אחריו, ניצח ב-98 מתוך 99 מחוזות) >
כלל אצבע הוא שכשמישהו משיב על שאלת "כן או לא" בתשובה שהיא לא כן או לא, הוא מתחמק.
כאשר מישהו מתחמק משאלה על אנטישמיות וקריאות לאלימות, זו כבר חרפה מוסרית.
🚨🚨🚨Presidents of
@Harvard
@MIT
and
@Penn
REFUSE to say whether “calling for the genocide of Jews” is bullying and harassment according to their codes of conduct. Even going so far to say it needs to turn to “action” first. As in committing genocide.
THIS IS UNACCEPTABLE AND
פרופסור אמריקאי טען שהדרך המושלמת לשתות תה היא עם קורט מלח ולימון. כיוון שארה"ב ובריטניה כבר יצאו למלחמה כשברקע מחלוקות על תה, השגרירות האמריקאית בלונדון החליטה לזרום עם הדחקה.
מחשבות על השימועים בקונגרס לנשיאות האוניברסיטאות:
1. השימועים פתחו תיבת פנדורה - הם חשפו לקונגרס האמריקאי ולעולם את הבלבול, העיוורון, סובלנות-היתר או "עצימת העין" של חלקים משדרת ההנהגה של האקדמיה האמריקאית בנוגע ליחסה לישראל וליהודים.
לפני שבוע חבר קונגרס שואל אותי, "אבל אתם מכניסים היום סיוע בערימות, יותר מאשר לפני המלחמה - למה לא עשיתם על זה קמפיין ציבורי ענק?"
ספציפית בסוגיית ה-"הרעבה כשיטת מלחמה" לישראל לא הייתה בעיית מוצר אלא בעיית שיווק, והשיווק נכשל באופן קטסטרופלי.
בינתיים, הנה רשימת דברים ש*לא* צריך לעשות:
1. לא לפוצץ עם הממשל - לתקוף את הנשיא או את הממשל גם לא צפוי לשנות את ההחלטה, גם משקף לאויבים שלנו את הפער בין ירושלים לוושינגטון, וגם גורם לבייס הפרוגרסיבי להגיד "אהא, אמרנו לכם! ישראל בסך הכל מנצלת אותנו".
2. לא לעצור את המבצע - הקפאה
השבוע במילואים יצא לי לספר את הסיפור הזה (על ג'ואל, שהייתי צריך לספר לו שפגיעה בעובדי סיוע היא תקרית ולא מדיניות) לשני קצינים בכירים.
שניהם פערו עיניים בתדהמה, ואמרו משהו כמו "איך זה יכול להיות שהם לא יודעים שזו לא מדיניות שלנו?"
קשר הדוק עובר בין פערי הידע (והאמון, אבל זה כבר
מה ידוע נכון לעתה על חביל(ו)ת הסיוע, ורגע של גאווה בסוף:
1. חבילת החוקים, שמסתכמות בסך הכל בכ-95 מיליארד דולר (למעלה מ-10% מכלל תקציב ההגנה האמריקאי) מתחלקות בין שלוש גזרות: ההינדו-פסיפיק (ובפרט היערכות הצבא האמריקאי במרחב והעברות אמל"ח לטייוואן), אוקראינה (החלק הגדול ביותר -
שרשור פוסט-בחירות
1. את התוצאות הסופיות אנחנו עדיין לא יודעים, אבל כבר עכשיו יש כמה מגמות מעניינות ששווה לשים עליהן את האצבע - בתוך ארצות הברית ובמדיניות החוץ שלה.
Bernie Sanders on Face The Nation:
“I don’t know how you can have a permanent ceasefire with Hamas who has said before October 7 and after October 7 that they want to destroy Israel and they want a permanent war. I don’t know how you have a permanent ceasefire with an attitude
המחאות בקמפוסים - תובנות ראשוניות
אפשר לנהל דיון שלם על האירועים עצמם - כמה הפגנות היו, באיזה היקף, באילו אוניברסיטאות, כמה אנטישמיות ואנטי-ישראליות נכחו בהן, עד כמה האלימות הייתה נוכחת וכו' - זו לא המטרה של הפוסט הזה.
במקום, אני רוצה רגע להסתכל בפרספקטיבה רחבה יותר על "אתגר
1. וולקאם טו זומבילנד: איך הפכה סן-פרנסיסקו לבירת חסרי הבית של אמריקה - פרק ראשון בסדרת כתבות על ערים בארה"ב (מאת יקירת הבלוג
@dana_burgers
, סטודנטית בתכנית פכ"ם באוניברסיטה העברית)
אני מודה שעד הפגישה עם אלה חשבתי שזירת הרשתות החברתיות אבודה לישראל - שמכונת הרעל הפלסטינית משומנת מדי, שהאלגוריתם מוטה לטובת שקרים, ושפשוט אין דרך להתגבר על הנחיתות הכמותנית בזירה הבינלאומית.
עכשיו אני כבר קצת יותר אופטימי.
בפגישת עבודה עם
@EllaTravelsLove
דיברנו על איך הניסיון להפוך את ישראל למצורעת בזירה הבינלאומית הוא חלק מהמאבק של רוסיה ואיראן נגד המערב - אבל גם דיברנו על כך שזה לא חייב להיות כך, ואיך ישראל יכולה דווקא לבנות גשרים של שיתוף פעולה עם (רוב) השמאל המערבי.
הטייק שלי על המכתב של בן לאדן ודור ה-Z:
אתמול דיברתי עם קולגה אמריקאית, אישה בערך בגילי (סוף שנות ה-20) מאחד הארגונים הגדולים בשמאל הציוני האמריקאי. היא אומרת שאפשר לראות בקלות לא רק את הפער בין הצעירים >
טוב באמת שלא חשבתי שנגיע לכאלה רמות של טמטום, אבל דור ה-Z בארה"ב מצליח למצוא כל פעם תחתית לחבית.
הסערה התורנית היא "המכתב של בן לאדן לאמריקה", שבו כביכול מאשים את ישראל במוטיבציה לפיגועי 11.9.
וכעת לעובדות ⬇️
אני חוזר מהביקור הזה מודאג מאוד.
הדברים ששמעתי בקונגרס מטרידים מאוד, בעיקר בכל מה שקשור בזירת התודעה - חברי קונגרס שאוהדים אותנו ומחפשים איך לעזור לנו שואלים "איפה אתם, למה אתם לא נלחמים בשקרים ובפייק שמפיצים עליכם".
(Hebrew follows - עברית בהמשך)
In the last two days, the founder and director of the Israeli-Democratic Alliance, Rotem Oreg, visited the Congress, meeting with U.S. Senators, Representatives, and Congressional staffers from 10 states, and reached out to lawmakers from 8 more.
הטייק של ווייס נכון, אבל הוא נוגע בשורש הבעיה שפושה בשיח הפרוגרסיבי:
1. יהודים אמריקאים, בהיותם יחסית-עשירים ובאופן כמעט-מוחלט לבנים, נתפסים כפריווילגים וכחלק מההגמוניה (בניגוד לשחורים, למוסלמים או ללהטב"ק).
2. יהודים, אחרי עשורים של מאמצים עיקשים להשתלב (ממליץ בחום על הסדרה
For a second, imagine that black students at Columbia were taunted with chants of "Go back to Africa."
Or imagine that a gay student at Yale was surrounded by homophobic protesters and hit in the eye with a flagpole.
Or imagine if a campus imam told Muslim students that they
אם נשים רגע את הדיון על שחרור החטופים בצד, הטענה של רוני היא כ"כ קונצנזוס שכשהצגתי אותה בארה"ב לא היה אחד שלא הסכים איתי. מסנאטורים עד סטודנטים, כולם הסכימו שהיעד של פירוק יכולות (צבאיות ושלטוניות) החמאס הוא לא רק ראוי אלא טריוויאלי.
1/2משום מה זה נשכח, אבל חמאס רצח פה ביום הראשון של המלחמה 1200 ישראלים וחטף עוד מאות. כל מלחמה שלא תסתיים בהשמדת היכולת של חמאס לשלוט באופן ריבוני בשטח, באופן שמאפשר לו להוציא מהשטח מתקפות מאורגנות, תביא בעוד כמה שנים לעוד 7.10, לנטישת חבלי ארץ, ובטווח הארוך לאיום קיומי ממש.⬅️
אני לא נהנה מלכסח את חברות ה-Squad, מדובר במספר חד-ספרתי של מחוקקות מהשוליים של המפלגה ויש מספיק מי שעושים את זה גם ככה - אבל הסירוב (במשך יותר מדקה) של ראשידה טאליב לגנות רצח של תינוקות וילדים הוא תחתית החבית.
איזה מזל שאפילו חברותיה ל-Squad התנערו.
🚨WATCH: I asked Rep. Rashida Tlaib about Hamas terrorists chopping off babies heads, children being burned alive, and women being raped - she had nothing to say.
אוכל, קדימה אוכל - על פוליטיקה, אמריקה ומזון
1. אחת הדרכים הכי טובות להכיר תרבות היא להכיר אותה דרך שולחן המטבח: אוכל, בתור מוצר צריכה בסיסי שכל בני האדם זקוקים לו, גרם להתפתחות של פרקטיקות תרבותיות וחברתיות שלמות סביבו.
כמה תובנות ראשוניות על סמך הנאום *חסר התקדים* של שומר:
1. בגדול, זה חדשות רעות - הדמוקרט השני בחשיבותו באמריקה, שאין חולק על אהבתו לישראל, שם לנו אקדח על השולחן.
שומר: אנחנו יכולים לקחת תפקיד חיובי יותר במזרח התיכון על ידי הפעלת לחץ על סעודיה לקדם כוחות מתונים בחברה הפלסטינית.
לא נתמוך באופן מיידי בבריונים שמתנגדים למדינה פלסטינית. חמישה חודשים לתוך המלחמה, ישראל צריכה כיוון חדש - בחירות חדשות, עם דעיכת המלחמה, ייתנו הזדמנות לישראלים
שני טקסטים מתחרים שנתתי למשתתפים לקרוא, בהכשרת קציני קש"ח שהעברתי לפני כמה חודשים (לאור הציוצים של
@Roy_Iddan
ו
@amsterdamski2
) - שרשור:
1. טקסט ראשון -
ארצות הברית של אמריקה היא האומה החזקה בעולם.
הקרב על ניו יורק
היום ייערכו הפריימריז הדמוקרטיים למועמד המחוז ה-16 של ניו יורק, המכסה מספר שכונות בחלקים הצפוניים של העיר ניו יורק. בימים כתיקונים, הפריימריז למחוז שמובטח לדמוקרטים (וראו מיד עד כמה מובטח לדמוקרטים) לא היו מושכים תשומת לב ברמה הלאומית, בטח לא ברמה הבינלאומית,
כל הדמוקרטים שנפגשתי איתם חזרו על מסר אחד: תנו לנו פתרונות. תסבירו לנו מה אנחנו צריכים לעשות ולהגיד כדי להחזיר את החטופים ושתכריעו את החמאס מצד אחד אבל שיהיה סיוע הומניטרי, שיקום ואופק לפלסטינים מצד שני.
It was a pleasure to meet Jamal Halley, advisor to Senator
@ReverendWarnock
. We presented him how the
#IDF
is works to minimise civilian casualties, how important de-radicalizing Gaza is, and how can we ensure a better future for all of God's children.
נתון מדהים על "הרכבת האווירית" במלחמת יום הכיפורים: עלות הסיוע הצבאי האמריקני הייתה 2.2 מיליארד דולר (13.4 מיליארד במונחי 2022), כשכל תקציב הביטחון של ישראל היה 2.57 מיליארד.
במילים אחרות, ארה"ב כמעט הכפילה את תקציב הביטחון של ישראל.
איך לדבר ליברלית
1. כפי שהבטחתי, ובהמשך לפוסטים הקודמים על השיחה עם א' ועל תפיסת ישראל בעיני דמוקרטים וצעירים בארה"ב, בפוסט הזה אנסה לתת *כללי אצבע* לאיך אנחנו מדברים על ישראל בליברלית, ובפרט איך אנחנו מתארים את המצב הנוכחי.
זה כמובן פוגש משתנים אחרים - האלגוריתם של טיקטוק, הבוז לממסד שמאפיין צעירים פרוגרסיבים, נטיות אנטישמיות חבויות של חלקם.
המזל שלנו הוא שהמסקנה - "בן לאדן צדק!" - היא כ"כ מופרעת, שסביר שהתופעה הזו תדעך כמו שעלתה.
5. אופרטיבית היה פה מפגן מדהים של שותפות בהגנ"א (ישראל, ארה"ב, בריטניה וירדן, ואפשר להניח שגם מדינות אחרות היו מעורבות).
המפגן האופרטיבי הזה עשוי להיות ניצן ראשון למה שניתן לתאר כ-"ציר היציבות", החליפי לציר הרשע, וכולל את המדינות הסוניות המתונות, אירופה וישראל, ואולי הודו. זה
2. חשוב להדגיש: זה כמובן לא מורגש ברמה האזרחית בישראל - ביטול לימודים והתקהלויות, אזעקות ברחבי הארץ, לילה בלי שינה, אלה לא דברים שגורמים לנו להרגיש יותר בטוחים אלא פחות.
אבל השורה התחתונה היא שמכל האויבים שלנו, איראן היא זו שנערכה הכי פחות לעימות ישיר עם ישראל.
אחרי שהתעמת עם הבייס שלו כשהגן בחריפות על ישראל, מסתבר שהאסטרטגיה של הסנאטור הפרוגרסיבי ג׳ון פטרמן היא לא רק נכונה מוסרית אלא גם חכמה פוליטית - סקר של קוויניפק (מהמכונים המובילים בארה"ב) מראה כי 76% מהדמוקרטים בפנסילבניה מרוצים מתפקודו, לעומת 7% בלבד שלא מרוצים.
1/2
אני מניח שבנקודה הזו לא מעט אנשים כבר ראו את התשובה המופלאה של דובר המועצה לביטחון לאומי, ג'ון קירבי.
אבל מה שמעניין - וארחיב על זה בשרשור מחר, בהמשך לשיחה שערכתי עם חבר אמריקאי - הוא הפער בפרדיגמה שבו כל אחד מהצדדים מתאר את המלחמה.
1/4
OMG I can't believe I'm saying this, but....go John Kirby?
TV Globo’s
@RKrahenbuhl
: “So, besides saying that he doesn't have confidence in these numbers, the President went further to say that innocents will die and that this is the price of the war. You also said that.”
Kirby:
דונאלד טראמפ - סוד הקסם
1. אחת השאלות שראיתי שוב ושוב בימים האחרונים, וביתר שאת לאור הניצחונות ההיסטוריים של טראמפ בפריימריז באיווה ובניו המפשייר, היא - "מה הם מוצאים בו"?
על מטוס מפוצץ בישראלים עומדים שני אמריקאים. מייק וריי הם שניים מתוך כ-20 כבאים שמוטסים עכשיו לישראל מכל רחבי אמריקה, כחלק ממאמצי הסיוע של ארצות הברית.
אשרי העם שאלה הם בעלי בריתו 🇺🇲🇮🇱
4. הודעת ביידן על הסיוע לישראל משתלבת בדיוק עם הנקודה הזו. זה לא רק העברת הכלים למרחב והשת"פ ההדוק עם ישראל (ראו הסעיף הבא), אלא הנכונות לגבש קואליציה בינלאומית בהובלת ה-G7 שתגבה מחיר מאיראן, מחיר שעשוי להיות כבד (תעשיות הנפט או הפיננסים, למשל).
מי שמצפה לתגובה צבאית - Don't.
משיבים נשאלו מיהן "שתי בעלות הברית החשובות ביותר של ארה"ב"?
אז מעבר לפער האטומי ביחס לישראל, מי אתם 2.4% מהדמוקרטים ו-0.7% מהרפובליקנים שרואים בסין בעלת ברית, ועוד חשובה? הדמוקרטים אולי רואים בסין שותפה (מן ההכרח) בתחום האקלים, אבל מה הרפובליקנים רואים בה?
3. למה להתעכב על זה?
כי מבחינת ארה"ב, איראן נמצאת בחזית וזה לא לטובתה.
איראן היא כבר לא רק "פטרון" שמעביר משאבים לאויביה של ישראל ובהתאם ניתן להתדיין איתו או להעביר מסרים דרכו, אלא גם חלק מ-"הצד האדום" שצריך להפעיל מולו כוח (גם אם רק הגנתי בשלב הזה) במסגרת המלחמה.
8. זה יכול גם להתבטא באסטרטגיית "שוטר מדיני, שוטר צבאי" כאשר ארה"ב והקהילה הבינ"ל גובות מחירים מדיניים וכלכליים מאיראן וישראל גובה מחירים בצורות אחרות, שהשתיקה יפה להן.
חצי שנה אחרי הנסיעה הקודמת שלי מטעם
@ildemall
אני ממריא שוב - הפעם בהזמנת הארגונים היהודיים Students Supporting Israel ו-Hillel Houston והקהילה Democrats for Israel Los Angeles.
בשבועיים הקרובים אני אפגש עם חברי קונגרס וסנאטורים, אדבר עם סטודנטים באוניברסיטאות הכי ביקורתיות
עידו מנומס - להשתמש בטיעונים של בן שפירו, רהוטים ומנומקים ככל שיהיו, כדי לשכנע *ליברלים* בארה"ב (שזה, כמובן, קהל היעד שלנו) זה אפקטיבי כמו להשתמש בטיעונים של עמית סגל כדי לשכנע שמאלנים בישראל.
לפעמים, הדובר הוא המסר. עצוב? מדכא? אולי, אבל זו המציאות.
בהרחבה: אתם יכולים להסכים עם בן שפירו. זכותכם. אגב, על שלל תחומים. למשל, על התנגדות לפתרון 2 המדינות ו/או העדפת פתרון הטרנספר. היי, גם רם בן ברק בצד שלכם. אתם יכולים להסכים איתו על התנגדות למי-2 ובכלל לנשים שאינן כנועות. אתם יכולים לחלוק את האובססיה שלו לאלכסנדריה אוקסיו קורטז >>
הודעת מערכת:
בחודשים האחרונים קידמתי פה את הספר שלי, "להציל את הברית אמריקה", והזמנתי אתכם ואתכן לתמוך בקמפיין ההדסטארט שיאפשר את ההוצאה שלו לאור.
אתמול הקמפיין הסתיים, מבלי שהושג יעד הגיוס הדרוש. המשמעות של זה היא ברורה - לא יהיו לי המשאבים להוציא לאור את "להציל את הברית עם
עוד פעם אותה טעות שדוברות חיל האוויר עשו - הרטוריקה מול העולם לא צריכה להיות של דם אש ותמרות עשן אלא של הגנה עצמית, מלחמת אין ברירה והיצמדות לדיני הלחימה.
ג׳ייקובס היא מחברות הקונגרס היהודיות הראשונות שקראו להגביל את העברת הנשק לישראל בגלל היקפי הנפגעים בעזה, והיא לא חוסכת ביקורת מישראל, ממשלתה, ומדיניותה.
מצד שני, היועצות שלה הסכימו לפגוש אותי... תאחלו לי בהצלחה.
About to meet with the advisors of
@RepSaraJacobs
, to discuss Israel, the war in Gaza, and what can we do to return the hostages and defeat Hamas while at the same time remaining loyal to human rights and democracy.
3+ שנים אני מנהל את הבלוג הזה ולא אמרתי מילה על פוליטיקה ישראלית, אבל שקט הוא רפש:
אל תתנו יד לקונספירציות על "עבודה מבפנים". לא רק שהן לא נכונות, הדבר האחרון שחייל שנכנס לעזה או הורה שמחפש את הילד שלו בזירת הקרב צריכים לשמוע זה אותנו מחפשים בוגדים.
דין וחשבון יהיה - אחרי שננצח.
פוסט עדכונים והתפתחויות לכבוד השבוע החדש
1. ההימור של היילי
היום בערב (שעון החוף המזרחי) ייסגרו סופית הקלפיות בדרום קרוליינה, המדינה הרביעית לערוך פריימריז רפובליקניים בסבב הבחירות הזה - והנשיא לשעבר דונאלד טראמפ ממשיך להוביל על יריבתו, מושלת דרום קרוליינה לשעבר ניקי היילי.
בלעדי - גורמים במערכת הביטחון אישרו בפניי את עיקרי רכיבי הסיוע הביטחוני שהממשל מתכנן להעביר
1. 4 מיליארד ד' לכיפת ברזל.
2. 1.2 מיליארד ד' למערכת Iron Beam.
3. 3.5 מיליארד ד' בהעברה כספית ישירה (FMF), 22% ממנה (כ-770 מיליון דולר) יוכלו לשמש לרכש כחול לבן.
1/2
7. האירוע הזה חושף בעיקר את עומק השותפות עם ארה"ב - הרבה מיכולות ההגנ"א הישראליות לא היו קיימות בלעדיה, או לא איכותיות כמו שהן בלעדיה - ובהתאם גם את עומק התלות. זה אומר שכל תגובה חייבת להיות מתואמת עם ארה"ב.
ברגע מבחן ממשל ביידן גייס קואליציה בינ״ל פעילה להגנה על ישראל. מצד אחד, זה משדר עוצמה, רק ארה״ב יכולה להוביל אופרציה רחבה כזאת בזמן קצר; יכולות ההגנה של ישראל הוכחו כמרשימות, והמובילות בעולם.
מנגד, זה מעיד על התלות של בארה״ב וחולשת התכנון האסטרטגי שהביאנו עד הלום.
⬇️
שלשום דיברתי עם א'.
1. א' ואני חברים, השתתפנו בתוכנית פיתוח מנהיגות בסן דייגו. א' הוא לא פרוגרסיבי ממוצע - גדל בפרברי אינדיאנה במשפחה די-דתית, איש מרכז ומאוד בקיא בנושאים בינלאומיים, כולל בסכסוך (הגם וזה לא מה שהכי מעניין אותו). הוא רצה שנדבר על המלחמה ועל השאלות הקשות.
6. השתיקה (נכון לבינתיים) של סין ורוסיה מעניינת - ויכול להיות שהיא מעידה דווקא על סדק בציר האנטי-מערבי, לא שזה אמור להפתיע. השותפויות של רוסיה ושל סין עם איראן (וזו עם זו) הן נישואי נוחות שמבוססים בעיקר על שנאת המן.
ככל שאני חושב על זה יותר, התרחיש האופטימלי עבור ממשל ביידן - כל כך אופטימלי עד שיש סיכוי שהוא מקודם בכוונה - הוא "האג תמורת ריאד".
בתרחיש כזה, ישראל תהיה שותפה לנורמליזציה עם סעודיה ולעסקה המשולשת (כולל חותמת הכשרות לערבויות האמריקניות לריאד), ובמקביל תבלע את הגלולה המרה של
פרסום ראשון | ההצעה המעודכנת שהציג ג'ק סאליבן לבכירים בישראל בראשם רה"מ נתניהו בביקורו כאן לנורמליזציה עם סעודיה, שיקום רצועת עזה בשת"פ בינלאומי ומה ישראל צריכה לתת בתמורה. עקבו אחר השרשור>>>
The callousness, dehumanization, and targeting of Jews on display at last night’s protest outside the Nova Festival exhibit was atrocious antisemitism - plain and simple.
Antisemitism has no place in our city nor any broader movement that centers human dignity and liberation.
*שרשור פרגון*
אנחנו חודש לתוך המלחמה ונראה שאולפני החדשות עדיין לא הפנימו שארה"ב היא תחום ידע בפני עצמו. מעבר לכתבים המדיניים נותנים לפרשני ביטחון/צבא/ערבים, מקצועיים ומומחים בתחומם, לפרשן מדינה אחרת לגמרי, במקום להביא פרשנים שמכירים את ארה"ב לעומקה ולרוחבה.
1/3
היורשים, חלק א': הדמוקרטים שמבקשים לרשת את ביידן
1. תוצאות בחירות האמצע לא היו "הגל האדום" שכולם ציפו לו, וביידן זכה לאשרור (מסוים) לכך שהמדיניות שלו זוכה לתמיכה ע"י כך שמפלגתו לא נענשה יותר מדי בקלפי, אבל רוב ההערכות בוושינגטון הן שהנשיא ה-46 לא יתמודד לבחירה מחדש ב-2024.
התמיכה של ביידן איתנה, אבל התמיכה בביידן - פחות
1. כמעט חודש לתוך המלחמה והתמיכה האמריקנית בישראל לא מתערערת - נושאת מטוסים שנייה (אייזנהאואר) כבר במזרח הים התיכון, יועצים צבאיים מלווים את תהליכי התכנון והביצוע של המלחמה, 2000 חיילי מארינס הגיעו לישראל, >
שומר המפתחות, חלק א': שדרות פנסילבניה
כולנו שומעים על "מדינות המפתח" וקוראים את הסקרים, אבל עד כמה אנחנו מכירים את שש המדינות שיכריעו את הבחירות? בסדרה הזו נצלול לכל אחת משש מדינות המפתח, נכיר אותן יותר וננסה לזהות מאפיינים שיוכלו לעזור להסתכל עליהן בצורה מורכבת בואכה נובמבר.
ספקולציה: אם ביידן היה פחות תומך בישראל במהלך המלחמה, ובטח אם היה מנסה להצר את ידיה ע"י הגבלת חימוש או כפיית הפסקת אש, הזעם שהיה מתעורר מהקהילה היהודית ומתומכי ישראל הלא-יהודים היה מזיק לו הרבה יותר מהצעירים ומהמוסלמים.
מתנה ליום הולדת שלושים אני רוצה עוד 20 חברי קונגרס כמו ריצ׳י טורס.
"את המחלוקות עם ישראל אני מנהל בדלתיים סגורות," הוא אומר. "בפומבי, אני אתכם וזה לא ישתנה."
Israel is lucky to have
@RepRitchie
as our friend and ally.
Together, the Congressman and founder and director Rotem Oreg discussed how to empower the US-Israel relations, promote the dismantling of Hamas and bringing back the hostages.
כמה תובנות ראשוניות:
1. טראמפ קצת הרס לעצמו עם אמירות פרסונליות או בנוגע לדמוקרטיה - חוסר הנכונות להתחייב לקבל את תוצאות הבחירות, השקר לגבי הרומן עם דניאלס, ה-rant על חבטת הגולף של ביידן - אבל בסה"כ, יש די קונצנזוס שיצא מנצח מהעימות הזה. ההתמקדות שלו בסוגיית ההגירה מראה כמה
תמיכה חסרת תקדים בישראל בקונגרס האמריקאי.
525 חברי קונגרס (100% מהסנאט ו-98% מבית הנבחרים) פרסמו הודעות תמיכה בישראל.
אין כמעט נושא אחד שקרוב ל-100% מחברי הקונגרס מסכימים עליו וזו עבודה אינטנסיבית של הקהילה היהודית בארה"ב וארגונים כמו AIPAC שפעלו מיום שבת להשיג את המטרה הזו.
עם השיח הגובר על האפשרות להחלפת הנשיא ביידן במועמד אחר, הנה כמה אופציות מובילות:
הסגנית האריס.
היתרונות ברורים - מוכרת, "היורשת הטבעית", הכי הרבה ניסיון רלוונטי.
החסרונות כנראה מתעלים עליהם - נחשבת פוליטיקאית חלשה, לא פופולרית, בלי הישגים בולטים על שמה.
להחליף אותה יהיה
לכבוד יום האישה - כמה מילים על קמאלה האריס ועל יחסה לישראל (אמל"ק - טוב אך מורכב)
1. לסגנית הנשיא טראק-רקורד חיובי מאוד ביחס למדינה היהודית: כמחוקקת היא נפגשה ועבדה באופן צמוד עם הקהילה היהודית והפרו-ישראלית באמריקה, נאמה בכנסי איפאק ונפגשה עם בכירים ישראלים, לרבות נתניהו ולפיד.
זהו הדור שלא ידע לא רק את נאצר ואת היטלר, אלא גם הדור שלא ידע את בן לאדן. דור שמבחינתו "המלחמה בטרור" היא אם כל חטאת ובשמה עשתה ארה"ב הפרות זכויות אדם ברחבי העולם (לא שגוי מבחינה עובדתית) ולכן war, what is it good for?
הקונגרס אישר (320-91) את חוק המודעות לאנטישמיות (AAA), לפיו כאשר משרד החינוך האמריקאי יאכוף חוקים נגד אפליה או בריונות, הוא ישתמש בהגדרת ה-IHRA (האגודה הבינלאומית לזכר השואה) לאנטישמיות, שנחשבת מרחיבה במיוחד.
בין הדברים שנופלים תחת הגדרת האנטישמיות של IHRA: הטענה שעצם קיומה של
על רקע השימוע המביש של נשיאות פן (שהתפטרה), הארוורד ו-MIT, יש אוניברסיטאות שיודעות לעמוד בצד הנכון של ההיסטוריה.
וזה גם שיעור חשוב לנו: לא כל "הקמפוסים", לא כל "האקדמיה", לא כל "הפרוגרסיבים" - אותו הדבר.
כמה תובנות מהפגישות היום בקונגרס:
1. שני הנושאים שהכי מדאיגים את הדמוקרטים - סיוע הומניטארי, ו-"היום שאחרי".
"זה שאנחנו תומכים בהשבת החטופים ובהכרעת החמאס", אמרו לי, "לא אומר שלא צריך להבטיח את זכויות האדם והכבוד העצמי של הפלסטינים."
זה נכון גם לגבי התומכים הגדולים שלנו במפלגה.
תזכרו את זה בפעם הבאה שתראו ציוצים של העמוד הזה.
מזכיר לכם את הבדיחה על הצבא הרוסי, שלא רק שהוא לא הצבא השני הכי חזק בעולם הוא בקושי הצבא השני הכי חזק באוקראינה.
BREAKING: Russia has moved to the top of the list of the world's strongest armies.
Strongest militaries:
1. Russia 🇷🇺
2. USA 🇺🇸
3. China 🇨🇳
4. Israel 🇮🇱
5. South Korea 🇰🇷
6. Ukraine 🇺🇦
7. Iran 🇮🇷
8. UK 🇬🇧
9. Germany 🇩🇪
10. Turkey 🇹🇷
11. Saudi Arabia 🇸🇦
12. Belarus 🇧🇾
*בניגוד לציפיות*, לאורך זמן נראה שהתמיכה בישראל לא נשחקת אלא דווקא עולה - גם בקרב האוכלוסייה הכללית וגם בקרב דמוקרטים ועצמאים.
זה מפתיע מאוד, ועוד מוקדם להגיד כמה זמן זה יימשך או ממה זה נובע, אבל זה חיובי (לשם שינוי).
בצומת, פנה שמאלה: הפיצול באגף הפרוגרסיבי ביחס לישראל, והמלצות להמשך (ארוך אבל חשוב)
1. כתבתי לפני כמה ימים שאנתח את ההשפעות של המלחמה על האגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית ותומכיה ביחסם לישראל. בינתיים שהצטברו מספיק נתונים כדי לשרטט איפה עומד "השמאל העמוק" והיכן קווי השבר בתוכו.
בימים האחרונים קצת הורדתי פעילות - שילוב של מילואים ושל הכנה לפרויקט גדול בקנה (פרטים בקרוב!), אבל בינתיים, הנה ניתוח קצר של אירועי הימים האחרונים בציר ארה"ב-ישראל. אמל"ק - לא טוב בכלל:
1. השעיית או עיכוב באספקת אמצעי לחימה זה אמנם לא "קו פרשת מים" וכבר היינו בעבר באירועים