כבר חצי שנה אני חי בבועה. עובד רגיל, הילדים בגן, כדורגל, "מניע ת'משק", מניע ת'זיבי. ופעם בשעה, כמו שעון קוקיה, יש קול בראש שצועק זה לא נ ו ר מ ל י. זה ח ו ל נ י. אנשים פונו, שכלו, התגייסו, המדינה התקצרה, גם החיים שלנו. הבחילה עולה, יורדת; לא יודע מה רציתי לומר, נראה לי שחג שמח